ברכות התורה.

האם אומרים ברכות התורה באם לא ישנו כל הלילה, ובאם אומרים, מתי החיוב לאומרם?

המנהג שמברכים ברכות התורה, ויש לברך לאחר עלות השחר.

מקורות

כתב בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן מז סעיף ז): וכשמברך ברכת התורה יש אומרים שאין צריך ללמוד מיד אחריה אלא אף על פי שהפסיק בין ברכה ללימודו דינו כאלו הפסיק באמצע לימודו ועל דרך שיתבאר ואינה דומה לברכת המצות ולברכת הנהנין שאם הפסיק בין ברכה להתחלת עשיה שעליה מברך צריך לחזור ולברך לפי שכיון שאם רצה שלא לעשותה עד לאחר שעה הרשות בידו ולפיכך כשמפסיק בין ברכה לעשיה נראה שאין אותה ברכה חוזרת על אותה עשיה אבל תלמוד תורה שחייב לעסוק בה תמיד כשמפסיק בין ברכה ללימוד לא חשיב הפסק מאחר שבאותו זמן שמפסיק מחוייב הוא ללמוד ויש חולקים על זה ונכון לחוש לדבריהם וליזהר שלא להפסיק ביניהם כלל כמו בשאר מצות.


וכן נהגו לומר ברכת כהנים סמוך לברכת התורה וכיון שאומרין אותה לשם לימוד (ולא משום זכר לנשיאת כפים) אומרין אותה אפילו קודם אור הבקר אף על פי שאין נשיאת כפים בלילה.


ולדברי הכל אם התחיל ללמוד אחר ברכת התורה והפסיק מללמוד ונתעסק בעסקיו וחזר ללימודו א"צ לחזור ולברך אם הוא אדם שרגיל ללמוד תמיד ואף כשיוצא להתעסק בפרנסתו ממהר לעשות צרכיו בכל מה דאפשר כדי לחזור וללמוד שעסק זה אינו חשוב הפסק לענין ברכה כיון שבשעה שהוא מתעסק בו דעתו על לימודו וה"ה למרחץ ולבית הכסא שאינן חשובין הפסק לפי שאף בעודו במרחץ ובית הכסא אינו מסיח דעתו מללמוד אח"כ וכן אם השכיב עצמו לישן ואינו יכול לישן אין זה הפסק לפי שבעודו ניעור דעתו על לימודו וכן אם ישן על אצילי ידיו שינת עראי אינה חשובה הפסק.


אבל ישן שינת קבע על מטתו חשובה הפסק וכן מי שאין דרכו ללמוד תמיד ובירך ולמד שיעורו ויצא לעסקיו והסיח דעתו מללמוד עוד באותו היום ואח"כ נמלך לחזור וללמוד צריך לחזור ולברך ויש אומרים שברכת התורה היא כברכות השחר שלא תקנו אותן אלא פעם אחת ביום ולפיכך אפילו ישן שינת קבע על מטתו או שיצא לעסקיו והסיח דעתו א"צ לחזור ולברך וכן נהגו.


וכשלומד בלילה כל זמן שלא ישן א"צ לברך לדברי הכל שהלילה הולך אחר היום וכשישן שינת קבע והשכים קודם עלות השחר צריך לברך לדברי הכל שאף לסברא אחרונה שהיא כברכות השחר הרי גם ברכות השחר זמנן הוא ג"כ קודם אור היום מיד שניעור משנתו.


ואם היה ניעור כל הלילה לסברא הראשונה א"צ לברך כשיאור היום כל זמן שלא הסיח דעתו מללמוד ולסברא האחרונה צריך לברך כשיאור היום כמו שאר ברכות השחר שנוהגין לברך אף על פי שלא נתחייב בהן והרוצה לצאת ידי ספק ישמע ברכת התורה מאחר ויתכוין לצאת ידי חובתו אם אפשר ואם לאו יברך בעצמו.


ובפסקי הסידור השכמת הבוקר כתב: ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד ואסור לדבר ולהוציא דברי תורה מפיו עד שיברך ומי שישן בלילה מברך בקומו מחצות הלילה ואילך, ואם ניעור כל הלילה מברך כשיאור היום כמו כל ברכת השחר.