במקרה שבונים סוכה ענקית לכלל אנשי הקהילה ויש כמות של סכך מסוימת וישנם רווחים של אוויר בסכך של הסוכה אבל הסוכה בכללות צילתה מרובה מחמתה האם מה שישנו חלל אוויר במקום הסכך פוסל את הסוכה?

כדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם מספיק שהסוכה תהיה צלתה מרובה מחמתה או שגם שצריך שלא יהיו רווחי אוויר גדולים בין הסכך. ב) אם נאמר שהאוויר פוסל האם ישנו שיעור לפסול. ג) האם יש הבדל בין לשבת תחת אותו מקום לבין אם זה פוסל את הסוכה. ד) האם יש הבדל בין אם האויר הוא לאורך כל הסוכה או שהוא במקום מסוים.
תחילה יש להביא את מה שנפסק בשולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרלב סעיף ב' שאם ישנו אויר בסכך הסוכה זה לא משנה אם מדובר בסוכה קטנה של מינימום מידה כלומר שבעה טפחים על שבעה טפחים לבין סוכה גדולה מכך שבשניהם הדין הוא שווה שאם האויר שישנו בסוכה הוא שלשה טפחים שזה במידות זמנינו כ – עשרים וארבע ס"מ לפי הגאון רבי חיים נאה ובנוסף האויר בגודל זה הולך על פני כל הסוכה אזי היא פסולה כמובן אם בכל חלק ממנה שבצדדים לא נשאר שיעור סוכה עם דפנות כשרות.
כמו כן זה לא משנה אם מדובר באויר שנמצא באמצע הסוכה או באויר שנמצא בצד הסוכה בכל אופן הדין שווה. רק שאם מדובר באויר שהוא פחות משלשה טפחים הוא מצד אחד מצטרף להשלים את שיעור הסוכה וכשרותה יחד עם דפנות אבל מצד שני לא ישנים תחת אותו אויר מכיוון שלמרות שהוא משלים בכל זאת הוא לא נחשב כמקום סוכה לעניין ישיבה תחתיו ויציאה ידי חובה.
ואם מדובר באויר שהוא פחות משלשה טפחים הוא לא פוסל את הסוכה כלל ואפשר אפילו לשבת תחתיו מכיוון שאין סוכה שאין בה אויר ונקבים בינות הסכך ולא שייך לומר שבשיעור פחות משלשה טפחים הסוכה תפסל.
ודין זה של אויר סוכה שונה מסכך פסול שבו הדין שהוא פוסל רק בארבע טפחים כ- 32 ס"מ לפי הגאון רבי חיים נאה וזה רק במקרה שהוא מחלק את הסוכה בסכך פסול זה לשניים כמו איזה מרפסת שעוברת באמצע הסוכה אבל מן הצד היא נחשבת דופן עקומה עד למרחק ארבע אמות שזה במידות ימינו קרוב לשני מטר.
ומה שדין האויר הוא חמור יותר מסכך פסול בסוכה קטנה לעניין שבה אפשר לישון תחתיו מה שאין כן לגבי סוכה שיש בה אויר לא ישנים תחת האויר וכן בסוכה גדולה פוסל האויר בשלשה טפחים וסכך פסול פוסל בארבע טפחים מבאר בטורי זהב שזהו מפני שבאויר זה נראה לעיני האנשים יותר באופן ניכר מאשר בסכך פסול ולכן הוא יותר חמור.
ובמקרה שאויר מחלק את הסוכה לשניים שזה פוסל את הסוכה הוא רק במקרה שהיה לה רק שלשה דפנות שאז ברגע שזה חילק את הסוכה לשניים וזה הולך על פני כל אורך הסוכה זה פוסל את הסוכה כי יוצא שבכל צד אין שלש דפנות אלא רק דופן וחצי אבל במקרה שיש ארבע דפנות לסוכה והאויר חילק את הסוכה לשניים אין מקום לפסול את הסוכה על ידי זה כי בכל אופן נשאר גם לאחר החלוקה סוכה כשרה בכל צד שלא נבדוק כי ישנם שלשה דפנות וסכך מעל שזה כשר מעיקרה דין.
ויכול להיות גם מצד שבו נשאר לצד אחד ישוער סוכה כשרה עם שלשה דפנות וסכך ולצד השני לא נשאר מקום של שיעור סוכה כשרה כי אין מספיק דפנות על ידי חלוקת האויר שחלק את הסוכה לשניים. ובמקרה כזה אין הכי נמי החלק הכשר אפשר לצאת בו ידי חובה והחלק השני שלא נשאר בו על ידי חלוקת האויר מקום של סוכה כשרה פסול לישיבת הסוכה.
העולה מהאמור: שיש להקפיד לכתחילה להניח סכך באופן ובכמות כזו שעל כל פנים לא ישאר רווח אויר במקום אחד של יותר משלשה טפחים שזה כ- 24 ס"מ במקום אחד אלא שישאר אויר פחות משיעור זה ואז הסוכה כשרה לכתחילה ואפשר לשבת בכל מקום.
ואמנם במקרה שאי אפשר וקשה להקפיד על כך אפשר להניח סכך באופן ובכמות שיהיה על כל פנים רוב הסוכה צילתה מרובה מחמתה ושלא יהיה אויר החולק את כל אורך ורוחב הסוכה לשניים. ובמקרה כזה גם אם יהיה במקום אחד אויר רווח של 244 ס"מ הסוכה כשרה רק שאין לשבת תחת מקום אויר שיש בהם רווח בשיעור 24 ס"מ.