אין דבר אבוד

כל חג מלמד אותנו על דבר אחר בעבודת ה'.

לדוגמה - בחג סוכות יש מצוה מיוחדת ושמחת בחגיך - האם זה אומר שרק בסוכות צריך לשמוח? בוודאי שלא, אלא שמקבלים את כח השמחה לכל השנה מחג הסוכות.

על דרך זה הכח לקבל את התורה כל רגע מחדש - מקבלים מחג שבועות שהוא חג מתן תורה.

הכח לצאת מהמצרים והגבלות בכל רגע מחדש, הוא מחג הפסח שעניינו יציאת מצרים.

ועל דרך זה בפסח שני, הענין שאין דבר אבוד, הוא ענין ששייך בעבודת ה' של היהודי בכל רגע ורגע, אלא שאנו למדים על ענין זה ומקבלים כוח מזה - מפסח שני.

אמנם המצוה של להשלים את הפסח היא ייחודית דוקא לפסח שני, אבל המסר הרוחני בעבודת ה' - שייך לכל השנה.