בעולמו של האדם קיימות באופן טבעי מטלות מסוגים שונים שעליו לבצע.
מטלות חיצוניות הכוללת פעילות בעולם בתחומים השונים: בתחום הפרנסה, החינוך, הבריאות, המשפחה וכדומה.
מטלות פנימיות: חיפוש אחר מימוש עצמי, קידום אישי וכדומה.
מטלות רוחניות: תרי"ג המצוות, המתבטאות בתחומים שונים כגון חסד, לימוד תורה, עבודת התפילה וכו'.
האדם נדרש למאמץ בכל אחד מתחומים אלו, וסוג המאמץ שיידרש ממנו תלוי בו: לאחד יידרש מאמץ נפשי להתקדמות אישית, לשני – מאמץ שכלי כדי לקלוט ידע ולהפנים, ולשלישי – מאמץ רגשי.
אדם שעסוק כל-כולו בתחום מסוים, מאבד, מבלי משים, את הקשר עם תחומים אחרים בחייו ואת היכולת להתקדם בהם. לדוגמה: אדם שעסוק עד למעלה מראשו בעבודתו, לא יהיה לו פנאי להשקיע זמן במשפחה, הוא לא יוכל להתמסר לילדיו ו/או לבן זוגו, ובסופו של דבר גם התפתחותו האישית תיפגע.
ייתכן שכאשר הוא יתפקח ויבין שהזניח תחום חשוב בחייו, הוא יצטער ויתמרמר, וכדי לתקן את העיוות הוא יסתער בצורה מוחלטת על התחום שהוזנח כדי לשקמו, ובתוך כך יזניח את התחום הקודם החשוב אף הוא וכן הלאה… הקפיצה מתחום לתחום אינה מאפשרת יציבות בשום דבר ועניין.
מצב פנימי של חוסר סדר, ששום דבר בו לא יציב, שכל דבר בו נתון לשינוי בכל רגע, הוא מצב כלל לא טוב ורצוי. אדם שבמהותו אינו מסודר, גם קשריו החברתיים אינם יציבים. הנפגע העיקרי הוא הקשר הזוגי, שם היציבות היא קריטית. מצב של חוסר סדר ייצור משברים בזוגיות.
מובא מאדמו"ר הצמח צדק ששמע בצעירותו מהאדמו"ר הזקן: "יותר ממה שהאדם צריך להתייגע להיות למדן, צריך להתייגע שהלימוד שלו יהיה מסודר. וזאת כי לימוד מסודר מביא הצלחה גדולה בלימוד".
הרצונות הפנימיים שבדרך כלל מתרוצצים בקרבנו אינם מסודרים. יש להשקיע כוחות בעשיית סדר. עשיית סדר בין התחומים השונים והרצונות השונים, תביא את ההצלחה.
ביחסי אנוש הסדר הפנימי חיוני מאוד: הוא יביא להתנהגות מתוכננת וצפויה עם הזולת וינטרל התפרצויות ספונטניות של רצונות או תסכולים, העלולות לפגוע.
מה גורם לאדם להיות שקוע בדבר מסוים ולא לתת מקום לדברים אחרים?
בחסידות מוסבר שאחד המאפיינים של התודעה שאיננה מתוקנת הוא ריכוז של האדם בעצמו בצורה לא נכונה. כשאדם מרוכז בעצמו וברצונותיו, כל רצון סוחף אותו בצורה רגשית וקיצונית לניסיונות להשיגו ולממשו. העוצמה הרגשית גדולה כל כך עד שאינה מותירה מקום לראייה של תחומים אחרים ואנשים אחרים.
לעומת התחושה הרגשית של ה'אני' המרוכז בתחום אחד, יש 'מוחין' – מקום של שכל. השכל הרציונלי אומר שאדם אינו יכול להפקיר את תחומי חייו האחרים, עליו לתחום גבולות ולעשות סדר בעולמו הפנימי, להשליט את השכל על הלב, להשליט את המוח וההיגיון על ה'סחף' הרגשי.
בכוח הראייה השכלית, האובייקטיבית, להשליט סדר ולהעמיד כל דבר במקומו הנכון.
תחושת ה'אני' של האדם המרוכז בעצמו עלולה להגביה חיץ בינו ובין בן זוגו ולמעשה לא תותיר מקום לנוכחות של בן הזוג בחייו.
מהו הכלי שיעזור לאדם להגיע לסדר פנימי? מה יאפשר לו 'לראות' את זולתו ולהכניס אותו ל'סדר היום' בחייו? אחד הכלים לכך הוא קביעת זמנים מסודרים וקבועים לתחומי העיסוק השונים ולמטלות הרבגוניות בתחומי החיים השונים.
בקשר הזוגי, יש להכניס לסדר השבועי זמנים משותפים קבועים שיהיו בבחינת 'קודש', שבהם בני הזוג יעשו דברים ביחד: הם יכולים ללמוד ביחד, לטייל ביחד, לאכול ביחד, לדון בנושאים רלוונטיים העומדים על סדר היום כמו חינוך הילדים, עבודה וכו'. מלבד הדיון בנושאים משותפים כלליים יינתן מקום לפיתוח תקשורת ודו-שיח של שיתוף העולמות הפנימיים, מתוך הקשבה והזדהות זה עם עולמו של זה.
כדי להגיע בפועל, במציאות החיים העמוסה ולעיתים הבלתי צפויה, ל'זמנים המשותפים' שכל כך חשוב שיהיו בסדר היום, נדרשת 'החלטה פנימית': החלטה תקיפה בנוסח "יהיה מה שיהיה, לא נוותר על הזמנים הללו". וכפי שלכל כלל יש יוצא מן הכלל, כשמסיבה אמיתית הזמנים שנקבעו על פי הסדר לא יכולים להתממש, ימצאו בני הזוג יחד זמן אחר לקיום המפגש הזוגי.
את ההחלטה המשותפת לזמנים קבועים ל'ביחד' יעשו בני הזוג כאשר הם חשים את החשיבות של הזמנים הללו בבניית הקשר וההרמוניה הזוגית.
ייתכן שלעיתים טרדות היום-יום יאפילו על הצורך בזמנים זוגיים משותפים. יהיו מטלות ומשימות שלכאורה דחופות יותר וחשובות יותר ל'הרגע'. אולם אז תבוא לעזרתנו ההחלטה התקיפה ש"יהיה מה שיהיה. החלטנו והחלטה לא משנים". ההחלטה התקיפה תיתן אומץ ותוקף שהדברים אכן יקרו.
כשיש סדר פנימי הוא יבוא לידי ביטוי בסדר חיצוני במציאות. ואולם הכלל ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" מלמד אותנו שלעיתים סדר חיצוני יביא לסדר פנימי. הזמנים המשותפים, המשמשים מסגרת חיצונית לכאורה, שנכנסו לסדר היום הזוגי מתוקף החלטה וקבלת עול, יעזרו בסופו של דבר ליצור תקשורת מסודרת וטובה בין בני הזוג.
גם השקעה בהופעה חיצונית מסודרת, נקייה ולא מרושלת, תשפיע אווירה של נועם וסדר, והם יבואו לידי ביטוי גם בפנימיות.
