ראשית חזק ואמץ, אכן מצות תפילין היא מצוה חשובה מאוד ויסודית.
הגמרא במסכת מנחות לומדת מן הפסוקים הכתובים בתורה בענין תפילין מהם הפרשיות המרכיבות את התפילין (4 פרשיות והם "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע", "והיה אם שמוע"), וכמו כן לומדת הגמרא מן הפסוקים שבתפילין של ראש צריכות הפרשיות להיכתב כל אחת בנפרד (כמובן ע"ג קלף) ובסיום הכתיבה יש להכניסם כל אחת למקומה בתוך התא (בית) המיועד לה.
חשיבות רבה יש לסדר הפרשיות בתוך תאי (בתי) התפילין, ומהם נגזרת מחלוקת קדמונים מהו הסדר הנכון בהצבת הפרשיות בבתים והם: דעת רש"י, דעת ר"ת, שימושא רבא,וראב"ד.
בקרב הספרדים נהוג להניח רק תפילין של רש"י, ובקרב קהילות האשכנזים נהגו להוסיף אף הנחת תפילין לדעת ר"ת, יש שנוהגים החל מהחתונה ויש אף מגיל בר מצוה.
בתפילין של יד לעומת זאת דורשת הגמרא שארבעת הפרשיות צריכות להיכתב על גבי קלף אחד ברצף. בהתאם לכך בית התפילין של יד הינו יחידה אחת שאינה מחולקת לארבע.
עד כאן הסבר זה הינו ברובד ההלכתי.
אמנם אם ניכנס לעומק המשמעות והתפקיד של התפילין והשפעתם על היהודי נגלה הסבר פנימי יפה לחלוקה זו :
נפסק להלכה שבעת הנחת תפילין יש לכוין לשעבד את המוח והלב לה' יתברך ומצות התפילין היא המסייעת לאדם לזכור זאת תמיד לנגד עיניו, לכן מקום הנחת התפילין הוא על היד (השמאלית, מול מקום הלב) ועל הראש (מקום המוח).
אחד ההבדלים בין המוח והלב הוא -בעוד המוח תכונתו לרדת לעומק של כל דבר לחקור "ולפרקו" לחלקים קטנים ו"לבנות" ממנו בנין שלם (שכלי כמובן);
הלב לעומתו האחראי על הרגשות של האדם אינו מדוד ומוגבל ואין זה מתכונתו לחלק ולהגדיר כל דבר בפני עצמו, אלא כאשר יש לאדם רגש מסויים, רגש זה מציף את כולו (בין אם זה רגש או חיובי או שלילי), וכל אדם יכול לראות זאת על עצמו, כיצד מתנהג הוא בעת שמחה למשל, איך רגש זה אופף את כולו ובהשוואה מול השכל המודד כל דבר באופן קר ומחושב ומוגדר, הלב לעומתו הרבה יותר אחיד ולא מוגבל.
בכך נבין בפן הפנימי של מצות תפילין מדוע תפילין של ראש מתחלקים ל4 חלקים ואילו תפילין של יד הם קוביה אחת:
מאחר ותפקיד התפילין הינו כנ"ל לשעבד את המוח והלב לה', לכן גם צורת התפילין נגזרת מכך, תפילין של ראש מורכבות מארבעה תאים המסמלים את השכל שטבעו לחלקף להפריד ולהגדיר על דבר, ואילו הלב – הרגש האחיד ישועבד באמצעות תפילין המורכבות מבית אחד.
עפ"ז אפשר להבין בעומק יותר מדוע בסדר הנחת התפילין מקדימים אנו את תפילין של יד לשל ראש:
התפילין המסמלות את סדר עבודת ה' של יהודי, החל מעולמו הפנימי- שיעבוד מוחו וליבו לעבודת הבורא – ועד להשפעה בחוץ פותחות בשיעבוד הראשוני הנקרא "קבלת עול" – כלומר ההחלטה הראשונית והפשוטה להתמסר לרצון ה' ולבצע את המוטל עליו בלי שאלות – זוהי המשמעות הסימבולית של תפילין של יד – יחידה אחת שאינה מורכבת מחלקים.
לאחר מכן מגיעים התפילין של ראש, החלוקה והירידה לפרטים להבין כיצד ואיך עליו לבצע את עבודתו בעולם. שהרי המטרה היא שגם המוח יהא שותף בעבודת ה'.
בנוגע להסרת שעון היד לפני הנחת התפילין, אף על פי שיש מחמירים שצריך להסיר את השעון לפני שמניחים תפילין, משום שלדעתם הוא נחשב לחציצה;
דעת רוב הפוסקים ששעון לא נחשב לחציצה בהנחת תפילין, ולכן דעת הרב עובדיה יוסף שמעיקר הדין אין צורך להסיר את שעון היד בשעת הנחת התפילין, אך גם הוא סובר שהמחמיר להסיר תבוא עליו ברכה.
לכן אם מתאפשר בקלות להסיר את השעון כמובן שישנה עדיפות להסירו בעת הנחת התפילין והתפילה.