תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם מצות טלית ותפילין שייכות זה לזה? ב) האם אינן יכולות להעשות זה בלא זה? ג) האם יש מקום עיקרי בו יש צורך שיהיו שתיהן כאחת.

ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן כה סעיף א שלאחר שלבש האדם טלית יניח תפלין, כי מעלים בקודש. והמניחים כיס התפלין והטלית לתוך כיס אחת, צריכים ליזהר שלא יניחו כיס התפילין למעלה, כדי שלא יפגע בהם תחלה ויצטרך להניחם קודם הטלית כדי שלא יעבור על המצוה.

וכתב הרמ"א, שמכל מקום, אם תפילין מזומנות בידו ואין לו ציצית, אין צריך להמתין על הציצית, אלא מניח תפילין וכשמביאים טלית יתעטף בה.

ומקור הדבר הוא ממסכת יבמות דף לט, שכל השהיית מצוה לא משהים אף על פי שיש לומר שיעשה אחר כך המצוה יותר מן המובחר. וכן הוא במדרש ילקוט שמעוני ויקרא סוף דף קכט חביבה מצוה בשעתה (מגן אברהם).

כלומר, אף על פי שאם היה ממתין עד שיביאו לו ציצית היה עושה מצוה מן המובחר לברך על הציצית קודם התפלין וכמו שכתוב בתחילת הסימן, אין צריך להמתין, ועל זה כתב שכן הוא ביבמות שם מבואר שמצוה בגדול לייבם, כמבואר בספר דברים 'והיה הבכור', ואם אין גדול קטן מייבם, וישנה משנה - תלה הקטן בגדול עד שיבא ממדינת הים, פירוש שהגדול הוא במדינת הים ואומר הקטן שימתינו עד שיבא הגדול ממדינת הים, אין שומעים לקטן אלא צריך הקטן לייבם או לחלוץ מיד, אף על פי שאם היינו ממתינים עד שיבא הגדול היה נעשה מצוה מן המובחר, שהרי לכתחלה המצוה בגדול, מכל מקום עדיף שייבם או יחלוץ הקטן מיד כי לשהות מצוה לא משהים, וכל שיש לקרב עשיית המצוה עדיף יותר.

וכמבואר במסכת מנחות דף עב, שאף על פי שאיברים ופדרים של תמיד של בין הערבים מצוותן כל הלילה, מכל מקום רשאי להקטיר בשבת איברים ופדרים של תמיד של בין הערבים של שבת, ואף על פי שאפשר להקטירם בליל מוצאי שבת אף על פי כן הותר לחלל שבת כי חביבה מצוה בשעתה להקדים המצוה (מחצית השקל).

ומה שכתב המחבר שאין לו ציצית, כוונתו לומר שאפילו הוא הולך בלי ד' כנפות, וכל שכן לפי מנהגנו שכל אחד זהיר בטלית קטן (משנה ברורה). ומה שכתב המחבר 'אין צריך', זהו דוקא כדי שיצא מפתח ביתו בציצית ותפילין, ואם צריך לילך במבואות המטונפות. כמו כן כתב רבי מאיר מלובלין סימן לז, אחד נתקשר עצמו בקנס לילך לתהלים קודם אור הבקר ועתה רוצה לחזור בו מפני שאינו יכול לילך לבית הכנסת בציצית ותפילין, הרשות בידו לחזור, כי דמי לנדרי שגגות (מגן אברהם).

ובהמשך הסעיפים מביא בשולחן ערוך, שכמו כן אם תפילין מזומנות בידו ואין מזומן עדיין לפניו הטלית אין צריך להמתין על הטלית כדי להקדימה להנחת תפילין אלא יניח תפילין מיד וכשיביאו לו טלית יתעטף בו מפני שאין משהים את המצוה אף על פי שיש לומר שיעשה אחר כך המצוה יותר מן המובחר, מצוה בשעתה חביבה. ויש אומרים שהנחת תפילין צריך להקדים לעטיפת הציצית מפני שהתפילין יש בהן קדושה יתירה וקיבול עול מלכות שמים.

ומכריע על כך, שהרוצה לצאת ידי כולם ילביש את הטלית קטן בביתו קודם הליכתו לבית הכנסת ואחר כך יניח התפילין מיד גם כן בביתו קודם הליכתו לבית הכנסת ואז ילך לבית הכנסת לבוש בציצית ומוכתר בתפילין כמבואר הטעם בזוהר, ושם בבית הכנסת יתעטף בטלית גדול ואף אם נזדמן לידו הטלית גדול בעודו בביתו קודם שהניח תפילין, אין צריך להתעטף בה בביתו ואינו נחשב שמעביר על המצוה מאחר ואין בדעתו כלל ללבוש אותה כאן.

העולה מן האמור: שמעיקר הדין ניתן ללבוש את התפילין לפני עטיפת הטלית (כאשר אין הטלית מזומנת לפניו כעת), על פי הכלל ש'אין משהין את המצוות', אלא מצווה המזומנת לאדם כעת יעשנה מיד ולא ישהה אותה אף בכדי לעשות אחר כך מצוה מובחרת יותר.