נושא: כשרות

תיקון לשכחת הנחת תפילין

מיהרתי לעבודה ושכחתי להניח תפילין מה עלי לעשות כדי לתקן?

(עריכת שאלה – הרב שניאור סינגואי)

דבר ראשון הינך צריך לקבל החלטה חזקה, החלטה שקבועה בנפש, שלא יעבור יום ללא תפילין. כיון שעיקר התשובה היא ה"קבלה על להבא" – כלומר, לשנות את הדרך הלא טובה שהובילה לכך.
כמובן שאל יפול ליבך בקרבך, ווודאי שזה נעשה בשגגה והכל בר תיקון בעוה"ז, ודלתי תשובה לא ננעלו. אך כמובן שתחילת התיקון הוא בהחלטה חזקה בנפש שלא יעבור יום ללא תפילין כנ"ל.
ואחת העצות המועילות לכך, היא קביעות בזמן. כלומר, שיהיה זמן קבוע (כפי זמני הארוחות וכדומה) בו הינך מניח תפילין, וזמן זה מוקדש אך ורק לתפילין ולא לשום דבר אחר – וכל ענין אחר דחוף ככל שיהיה – יידחה מפני ההנחת תפילין. וכך בעז"ה לא תגיע שוב למצב בלתי נעים זה.
במסכת ראש השנה (י"ז ע"א) אומרת הגמרא ש"פושעי ישראל בגופן" נענשים בעונשים חמורים (ח"ו) אחרי מיתתם.
בשאלת הגמרא מיהם אותם "פושעי ישראל בגופן", מביאה הגמרא מספר תשובות, ואחת מהן: "קרקפתא דלא מנח תפילין", כלומר מי שלא מניח תפילין מוגדר כפושע ישראל בגופו.
אלא, שנחלקו הדעות בין הראשונים, ממתי מוגדר כ"פושע ישראל בגופו":
לדעת התוספות מדובר במי שמצוות התפילין בזויה עליו (ח"ו) ואינו-מניח תפילין בשטא-נפש, אך מי שלא הניח מחמת שחושש שמא לא יוכל לשמור גופו נקי וכו' אינו בדר "פושעי ישראל בגופן":
"ורבינו תם מפרש דהכא כשהמצוה בזויה עליו שמגונות עליו רצועות של תפלין שבראשו, אבל אם ירא להניח משום דבעינן גוף נקי כאלישע בעל כנפים כדאיתא בריש במה טומנין (שבת דף מט. ושם) והוא דואג כל שעה שמא לא יוכל להזהר לשמרה בטהרה ובקדושה, הא ודאי אין עליו דין פושעי ישראל בגופן. וכל הני דשמעתין בשלא עשה תשובה אבל עשה תשובה אמרינן ביומא (דף פו.) דתשובה תולה. . .".
אולם ברא"ש מובאת דעה נוספת שאפילו מי שלא הניח יום אחד הוא בכלל מי שנאמרו עליהם אותם הדברים החמורים. אך גם הרא"ש מביא את דברי ר"ת לעיל, שכל דין זה נאמר רק למי שבמזיד אינו מניח תפילין מתוך זלזול בהם ח"ו, אך אם אינו מניח מסיבות אחרות – לא נכלל ב"פושעי ישראל בגופן".
איך שלא יהיה, כמו שהבאנו בפתיחת הדברים, אין דבר העומד בפני התשובה, ובפרט במקרה שנבע משכחה וחוסר שימת לב.
והנה הרבי מלובביץ' נשאל על כך מספר פעמים (בקשת תיקון לאדם ששגג ושכח להניח תפילין), והרבי נתן לכך דרכי תשובה, ונביא להלן חלק מהדברים:
במכתב משנת תשכ"ה כותב הרבי (אגרות קודש חכ"ג עמ' תיח):
"לכותבו ע"ד מה שקרהו בענין התפילין – יהי' בקי בהל' תפילין הצריכות לו (לא-לסופר וכיו"ב) ויניח מכאן ולהבא גם תפילין דר"ת". עכ"ל.
כלומר, ללמוד ולשנן את הלכות התפילין (והרבי מדגיש שהוא מתכוין להלכות הקשורות להנחת תפילין עצמה ולא הלכות לסופר שכותב את התפילין וכו'), וכמו"כ להתחיל להניח תפילין דר"ת.
במכתב אחר נשאל הרבי אודות מי ששכח להניח תפילין דר"ת, מה תיקונו, וענה הרבי (אגרות קודש חכ"ג עמ' שכא):
"לכתבו אודות הענין שקרה לו בנוגע לתפילין דר"ת, ילמוד כמה פעמים הלכות תפילין לרבנו הזקן ומה טוב להעשות בקי בהם עכ"פ בהלכות הצריכות בסימנים אלו (משא"כ בנוגע לסופר סת"ם)". עכ"ל.
אדם אחר ששאל את הרבי ששכח פעמיים להניח תפילין דר"ת, מה תיקונו ומה עליו לעשות, כתב הרבי (לקוטי שיחות חכ"א עמ' 358):
"במענה לשאלתו (ששכח להניח תפילין דר"ת. המו"ל) – לימוד הל' תפילין עד שיהיה בקי בהל' הצריכות אשר בהם. וכיון שנכפל – ככתבו- יוסיף על הנ"ל: מצות תפילין בספר המצוות להצמח-צדק או שער התפילין שבסידור".
במכתב אחר (שהובא במקור הנ"ל) כותב הרבי:
"במענה למכתבו – עליו להעשות בקי בהלכות תפילין הצריכות, ובב' וג' מאמרי חסידות (שע"ד ענין התפילין)". ע"כ.
ממכתבים אלו עולה שכל תיקון ודרך תשובה על שכחת תפילין דורש תוספת קדושה בענין זה עצמו, להוסיף בכל פעם עוד תוספת לימוד של הלכות תפילין, מאמרי חסידות המדברים על מהותה של מצות תפילין וכו'.
והעיקר, החלטה גמורה בלב ובנפש שלא יעבור יום אחד ללא תפילין, ובעז"ה בזכות הקפדה על מצות תפילין והדאגה שכמה שיותר יהודים יניחו תפילין כידוע "מבצע תפילין" של הרבי מלובביץ' נזכה לביאת המשיח במהרה בימינו ממש.

מקורות

כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פט סעיף ג): מיהו אם אין בשר בתבשיל, רק שנתבשל בקדירה של בשר, מותר לאכול אחריו גבינה, ואין בו מנהג להחמיר.


והקשה בש"ך (ס"ק יט): לקמן ריש סי' צ"ה יתבאר דאפי' לאכלו עם גבינה מותר, דהוי נ"ט בר נ"ט? [שלמרות שאסור לכתחילה לעשות נ"ט בר נ"ט, מ"מ אם כבר עשה כן, מותר בדיעבד לאוכלו אף עם חלב ממש].


ותירץ: ונראה דהא דאשמועינן הכא דמותר לאכול גבינה אחר כך, היינו אפילו נתבשל בקדרה שלא הודחה יפה, דהוי קצת ממשות של איסור, דבכה"ג אסור לאכלו עם גבינה כמבואר לשם, ושרי הכא. [לאכול אחריו חלב – בלא המתנת שש שעות].


וכתב רבי עקיבא איגר (שם, על דברי הש"ך): לענ"ד י"ל דנ"מ, דאפי' אם בשלו חומץ דחריף, בקערה של בשר, דאין בו משום נ"ט בר נ"ט, אפ"ה מותר לאכול גבינה אחריו. [- ללא המתנת שש שעות].