Ask The Rabbi

נושא: תפילה

שעון דיגטלי בשבת

האם יש בעיה ללבוש שעון דיגיטלי בשבת, כמובן ללא שילחץ על כפתורים שונים שישנם בו?

בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם שעון דיגיטלי הוא מוקצה. ב) האם יש בלבישת שעון משום דרך חול וזלזול שבת. או על כל נפין חשש שמא ילחץ על הכפתורים שישנו בהם מחוסר שימת לב ורגילות.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שח סעיף נא, ששעון המורה על השעות, בין שהוא של חול - שהוא כלי שממלאים בו חול, והחול יוצא דרך נקב מתחתיתו ועשויה כעין קוים - לשער בו את השעות, ובין שהוא של מין אחר, כמו שעון שמש, שהוא עשוי חוליות להכיר בו השעות כאשר הצל מגיע לאיזה חוליה, יש להסתפק אם מותר לטלטלו. וכבר פשט המנהג לאסור.
וצד האיסור הוא מצד שזה דומה כאילו מודד האדם את הזמן או את הצל, והרי זה בכלל כלי שמלאכתו לאיסור, שהרי מדידה בשבת אסורה - כשאינה של מצוה, ואפילו אם הוא לומד על ידו, מכל מקום עיקר המדידה אינה של מצוה. ומכל מקום כאשר צריך לו לגופו או מקומו בוודאי מותר, שהרי הוא כלי. (משנה ברורה).
בנוסף הביא שם, שכל המנהג לאסור הוא דוקא בשעונים שלהם כמו אלו המובאים לעיל, אבל בשעונים שלנו יש להתיר כמבואר בפרי מגדים. אולם דוקא השעונים הקטנים, אבל הגדולים אסור לטלטל אותם. ואפילו אותם שעונים העומדים בתיבה על הקרקע - יש להחמיר בטלטולם - אם לא לצורך מקומו, כמבואר בשערי תשובה.
וכתבו הפוסקים, שכמו כן יש להתיר בטלטול את כל שעוני השולחן והשעונים מעוררים למיניהם, שבזמנינו אין בהם כלל דין מוקצה. כמבואר בשמירת שבת כהלכתה פרק כח הערה מו בשם הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, שאפילו שעונים של זמנינו העובדים עם בטריות, מכל מקום דינם כמו כלי שמלאכתו להיתר, כי הבטריה משמשת לשעון ולא השעון משמש את הבטריה. אמנם אדם שרגיל בימות החול ללחוץ על לחצן האור או שאר הלחצנים, צריך לעשות היכר שלא יכשל בכך בשבת בכך, כמו למשל להחליף את השעון מיד אחת שרגיל להיות בה ליד האחרת, או יניח איזה כיסוי - מדבקה וכדומה על גבי הלחצנים.
ואמנם גם בשעוני זמנינו, אם השעון הפסיק לעבוד מכל סיבה שהיא, חל עליו מיד דין מוקצה, כי כעת אינו ראוי יותר לכלום, כפי שמבואר בקצות השולחן בסימן קח הערה ג'. ונחשב מוקצה מחמת גופו. ואמנם בשאלות ותשובות ציץ אליעזר חלק ט' סימן כ' מצדד להקל בזה יותר כאשר השעון הפסיק לעבוד – אם זה לא מחמת קלקול השעון, אלא מחמת שנגמר לו הבטריה, כי אין זה גרוע יותר מדין דלתות הכלים שהתפרקו בשבת, שמאחר ועתיד לחזור ולחברם, אין עליהם דין מוקצה כפי שמבואר בסימן לפני כן.
אך אם השעון הפסיק לעבוד במקום שאינו פרטי, והוא מפחד עליו שלא יאבד או יגנב, אזי רשאי הוא להמשיך ללכת עמו עד מקום המשתמר, ולהניחו שם. ויש אומרים שמאחר והוא כבר על ידו, אזי למרות שהשעון הפסיק לעבוד, מכל מקום עדיף להשאיר אותו על ידו בכדי שלא יטלטלו בידיו ממש - תוך כדי שמורידו. ורק אם יוכל לסלקו מידו באחורי אצבעותיו כלאחר יד, אזי יותר טוב שיסלק אותו.
כמו כן, אם מדובר בשעון יפה ומהודר, שמי שלובש אותו מתהדר בו כתכשיט, אין עליו דין מוקצה, ואפילו אם הפסיק לעבוד מחמת קלקול שאי אפשר לתקנו, כפי שמבואר בקצות השולחן שם.
[ומכל מקום, אם רגיל מידי יום ללחוץ על הכפתורים לאיזה צורך, כמו להאיר את השעון לראות בחשיכה, ראוי שיעשה איזה שינוי והיכר לשבת בכדי שלא יבוא ללחוץ מתוך הרגל, כמו למשל שיחליף את לבישתו ליד השניה. (ואמנם אם אין זה רגילות אצלו בתדירות יומית, מסתבר שאין צריך לעשות כל שינוי)].
העולה מהאמור: ששעון יד דיגיטלי נחשב ככלי שמלאכתו להיתר ומותר ללבוש אותו מעיקר הדין על היד בשבת, כמובן שיזהר שלא ללחוץ על כפתוריו לכוונו או לעשות אור. ואם חושש שרגיל ביותר ללחוץ אזי יזהר שלא ללבוש. (והחמיר בכל אופן יחמיר לעצמו).

מקורות

ראה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן פט סעיף א: תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה ולא קודם לכן משום שנאמר יראוך עם שמש וגו' וראוי ליזהר בזה בימי הסליחות שרגילין להקדים קודם נץ החמה ואינו נכון אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצא ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק כמו שיתבאר.


ונמשך זמנה עד סוף שליש היום שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום בין שהיום ארוך בין שהיום קצר כגון אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחר ואם הוא ט' שעות שלישיתו הוא ג' שעות ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היום אף על פי שכבר קראו קריאת שמע בעונתה קודם התפלה כמו שנתבאר בסי' מ"ו.


ואם טעה או עבר ולא התפלל עד אחר שליש היום עד חצות יצא ידי חובת תפלה אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה ומכל מקום אין צריך להתפלל במנחה שתים לפי שגם בתשלומין שבמנחה אין לו שכר תפלה בזמנה:


ובסימן קיא סעיף א: (אף על פי שקריאת שמע וברכותיה מצוה בפני עצמה ותפלה מצוה בפני עצמה) צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י"ח כגון פסוק כי שם ה' אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא חובה מתקנת חכמים ואינו חשוב הפסק שכיון שקבעוהו חכמים בתפלה נעשה מכלל התפלה וכתפלה ארוכה היא וי"א שמותר לענות אמן אחר גאל ישראל וכן נוהגין כמו שנתבאר בסי' ס"ו.


ובסעיף ד: אם עד שלא קרא קריאת שמע וברכותיה מצא צבור שמתפללין לא יתפלל עמהם תחלה ולקרות אח"כ קריאת שמע וברכותיה כמו שעושים בפסוקי דזמרה לפי שסמיכת גאולה לתפלה שחרית גדולה מתפלה עם הצבור (אבל בערבית תפלת הצבור גדולה מסמיכת גאולה לתפלה כמו שיתבאר בסי' רל"ו):


[אך בפשטות אי"ז גדול מתפילה בזמנה, מאחר וזהו סוכ"ס מצוה בפני עצמה וזהו זמנה].


ובסימן קכד סעיף ג: ש"ץ שנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שהתפללו בלחש והוא צריך לעבור להם לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לצבור וא"צ לחזור ולהתפלל בלחש לאחרים מוציא לעצמו לא כ"ש ואין בזה משום המשמיע קולו בתפלתו ה"ז מקטני אמנה כיון שעל ידי הדחק הוא עושה כן.


וכן אם הוא שעת הדחק שאי אפשר להתפלל בלחש תחלה כגון שירא שמא יעבור זמן התפלה ולא יוכל לגמור כל י"ח ברכות של חזרת התפלה תוך זמן התפלה יכול להתפלל מיד בקול רם והצבור מתפללין עמו מלה במלה בלחש עד לאחר האל הקדוש וטוב שיהיה אחד לכל הפחות שיענה אמן אחר ברכת הש"ץ אם יהיה לו שהות להתפלל אח"כ או שהתפלל כבר:


ובסימן קט סעיף ג: וכשהוא מוכרח להתחיל מיד ומתחיל עם הש"ץ כשיגיע עם ש"ץ לנקדישך או לנקדש כפי נוסח מדינות אלו יאמר עמו מלה במלה כל נוסח הקדושה כמו שהוא אומר שאף שאין היחיד אומר קדושה בתפלתו כשהוא אומר עם הש"ץ אינו נקרא יחיד וכן יאמר עמו מלה במלה כל נוסח ברכת האל הקדוש וברכת שומע תפלה כדי שיסיים הברכה עם הש"ץ ביחד ושוב א"צ לענות אמן כמו שהש"ץ א"צ שהצבור עונים אחריו ועניית הצבור היא ג"כ על ברכות של זה וגם יכוין שכשיגיע ש"ץ למודים יגיע גם הוא למודים או להטוב שמך כדי שישחה גם הוא עם הצבור במודים ואם יכול לגמור כל התפלה עד שיגיע ש"ץ לסיום שומע תפלה יכול להתפלל בפני עצמו אחר סיום האל הקדוש.


וכל זה כשמוכרח להתפלל מיד משום סמיכת גאולה לתפלה או מפני שהשעה עוברת אבל אם אינו מוכרח לא יתחיל עם הש"ץ ולומר עמו נוסח הקדושה לפי שלכתחלה צריך לשתוק ולשמוע נוסח הקדושה מפי הש"ץ ולענות אחריו קדוש וברוך וימלוך בלבד כמו שיתבאר בסי' קכ"ה:


[וראה שערי הלכה ומנהג חלק א', עמוד קמז].