הלבוש שכתב שאסור לאכול "שיורי פת שאכל עם גבינה דשמא יש בו פירורי גבינה נדבקים בו, או שומן מלחלוחית הגבינה נשאר בו". לכאורה משמע מדבריו שרק לחם שאכל ממש עם גבינה/בשר נאסר עם המין השני, אך פרוסה שלימה שלא נגע בה עם האוכל מותר. אכן, בהגהות שערי דורא כתב "צריך להעביר כו' כל הלחם כו' שעלו עם הגבינה על השלחן". אלא שהאחרונים הכריעו כפשטות דברי הלבוש, וכמדומה שכן מנהג העולם שאין מקפידים על פרוסות שלמות שהיו מונחות על השלחן בעת הסעודה הבשרית/חלבית שלא לאכלן עם המין השני, ובלבד שלא נגעו בהם בידיים מלוכלכות ממאכל. יש מהאחרונים שכתבו שמצווה מן המובחר שלא להשתמש בפרוסות שהיו בסעודה בשרית לסעודה חלבית. פשוט שאחר אכילת לחם שהיה על שולחן בשרי והוא נקי אין צריך להמתין כלל לפני אכילת חלבי.