לכתחילה ודאי שראוי להדליק נר חנוכה מיד עם הגיע זמן ההדלקה ולהמתין ליד הנרות כשיעור הראוי, אך באם רוצה לאכול עכשיו ומעוניין לשים לעצמו תזכורת, הדבר מותר וכפי שנפרט לקמן:
למעשה השאלה מתחילה עוד קודם. האם ניתן לאכול/לעשות מלאכה/ללמוד בהגיע זמן חיוב המצוה, והאם שומר מועיל לזה.
בדיני קריאת שמע כותב המחבר (סימן רל"ה ס"ב) וז"ל: "אסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית...".
ובעוד מספר מקומות נפסק שאסור לאכול או לעשות מלאכה (או ללמוד) קודם עשיית המצוה (כבמגילה ועוד) וכתבו הפוסקים שה"ה כאן.
ובענייננו בדיני חנוכה, כתב המ"א (או"ח סימן תער"ב סק"ה): "א"צ ליזהר. וידליק כשהוא לילה, ובני ביתו מקובצים יחד (מ"צ) וטוב להדליק קודם אכילה (מנהגים) ורש"ל כתב דאפי' ללמוד אסור משהגיע זמנ' ואפי' התחיל פוסק כמ"ש סימן תל"א ס"ב וכ"פ ב"ח".
וכן פסק הרב עובדיה ז"ל (שו"ת יביע אומר או"ח סימן ז' [ח"ט]), וכן הביא בנטעי גבריאל (חנוכה, פ"ד ס"ד) וכ"ה המשנ"ב בשעה"צ (סקי"ד), ושו"ת מהרש"ל ר"ס פ"ה) ועוד פוסקים.
ובנוגע לשאלה האם מועיל שומר במקום שנאסר בלימוד/עשיית מלאכה או אכילה. הנה כתב המשנה ברורה (שם סקי"ח): "חצי שעה - דעת הט"ז להקל בזה ולא בעי אלא שיעור מועט והאחרונים מסכימים לפסק השו"ע דכל דליכא אלא חצי שעה אסור להתחיל לאכול, ואם ביקש מאחד שיזכירנו להתפלל ליכא אסורא להתחיל לאכול אפילו כשכבר הגיע זמן ק"ש".
זהו המקור אותו מציינים האחרונים לכך שבכל מקום בו אסור לאכול או לעשות מלאכה לפני קיום מצוה, מועיל שימנה אדם כ"שומר" עבורו שיוודא שיקיים את המצוה לאחר מכן.
והנה פסק שם אדה"ז וז"ל: "אם הוא יושב ולומד קודם צאת הכוכבים ואומר לחבירו שאינו לומד שכשיגיע זמן הבדיקה יזכיר אותו ויפסיקו מלמודו הרי זה מותר אף אם הוא תוך חצי שעה לפני צאת הכוכבים".
היינו שגם אדה"ז מסכים להיתר זה דשימת שומר שיזכירהו להתפלל ערבית.
ובנטעי גבריאל (שצויין לעיל) מביא דברי אדה"ז שצויינו לעיל וכן את דבריו בקו"א (שם בדיני בדיקת חמץ) ומפלפ בהם האם היתר זה דשומר מועיל לדעת אדה"ז רק לצורך לימוד, או שגם לצורך דבר היתר. ומסקנתו שגם לדבר היתר – מותר לו לשים שומר שיזכירהו לקיים המצוה.
עד כאן ראינו: א. אסור לעשות מלאכה, לאכול סעודה, ללמוד קודם ההדלקה חצי שעה. ב. שומר יועיל כמו בשאר המקומות (ולכאורה גם לדעת אדה"ז מותר לשים שומר אף לצורך היתר).
כעת נפנה לשאלתך האם ניתן להפעיל תזכורת קולית (בפלאפון וכדומה) והאם נחשב הדבר כשומר.
בפסקי תשובות (סרל"ה ס"ח) כתב: "והוא הדין אם עושה שאר מיני דברים אשר בודאי יהיו לו לתזכורת להתפלל הרי זה כעין שומר ומהני וכגון שמעמיד שעון מעורר שיצלצל לאחר גמר אכילתו לפני הליכתו לישן או שמעמיד אדם או שירות שיצלצל לו בטלפון או יניח פתק במקום בולט לנגד עיניו המזכיר לו להתפלל או שעושה סימן בבגדיו באופן שבהכרח לא יוכל להתעלם מסימן זה וכיוצב"ז".
ומציין לישועות חכמה (סימן ע ס"ב, בחוסן ישועות כ"ב) וז"ל: "ונלפענ"ד דיש איזה אופן מהני כמו קריאת השמש שיהיה מותר לאכול או לעשות מלאכה. . .והיינו באותן אנשים שיש להם מורה שעות שקורין ווע"ק זייגע"ר. שמעמידים על איזה שעה שרוצים שיקיץ אותם משנתם. בזה נראה דמותר להעמיד זה המורה שעות שישמיע קול...ויעמידו אותו סמוך אצלם. ובזה נראה דמותר לאכול או לעשות מלאכה קודם . . על הסמך שבודאי יזכיר אותו המורה שעות ההוא בהשמעת קול גדול...ובזה המורה שעות אין שום חשש שישכח כיון שטבע הכלי ההוא כן בכל יום והוי עכ"פ כמו קריאת השמש שהתירו הפוסקים לסמוך עליו...ואפשר דכלי זה עדיף מקריאת השמש, דקריאת השמש שהיא מבחוץ לפעמים טרוד ואינו שומע קול קריאתו. . .אבל זה הכלי שעומד לו סמוך בודאי ישמע הקול ההוא בלי שום ספק.." ע"כ.
דברים אלו נאמרו ע"י פוסק שחי לפני כ120 שנה, וכבר בזמנו משווה את השעון מעורר לשמש הקהילה שהיה מתריע לאנשים להתפלל מנחה. וא"כ משמע מכאן שגם תכורת כשעון מעורר וכדומה מועילים עבור הדלקת נרות החנוכה בעת הצורך.