אדמו"ר הזקן בהלכות שבת דן בפסיק רישיה שייסחט אך המשקים הנסחטים הולכים לאיבוד יש אומרים ש"מכל מקום אסור מדברי סופרים כו'. ויש אומרים שכל שהמשקין הולכין לאיבוד אין איסור אפילו מדברי סופים כו' כל שאינו מכוין לכך כו' והעיקר כסברא הראשונה כו', ומכל מקום העולם נהגו היתר בדבר כו' ויש שלמדו עליהם זכות". עולה מדבריו שכשיש פסיק רישיה שייסחט לכתחילה ראוי להחמיר והמיקל יש לו על מי לסמוך. בנידון דידן הוי רק ספק פסיק רישיה שמא ייספגו הצמרונים באופן של טופח על מנת להטפיח וייסחטו, וגם אינו צריך למשקים אלה וגם אין כלי המוכן לקבל המים הללו, על כן בוודאי שיש להתיר.