האם ניתן לעשות "שבע ברכות" לחתן בסעודת מצוה של 'הכנסת ספר תורה'.
האם ניתן לעשות "שבע ברכות" לחתן בסעודת מצוה של 'הכנסת ספר תורה'.
ראה בשו"ת תשובות והנהגות (להגר"מ שטרנבוך. כרך ג סימן שצט): נראה שהמוזמנים לברית ומצויים שם גם חתן וכלה, ורוצה החתן שיברכו שבע ברכות, כשאין שמחת חתן ניכרת ראוי למנוע לברך, אבל בבר מצוה שיש מוזמנים לבר מצוה ויש שם גם מוזמנים כידידי החתן והכלה, וניכר השמחה לחתן וכלה, ראוי לברך שבע ברכות ואין חוששין. והטעם דבר מצוה עיקרו בגדר סעודת הודאה שזוכה להביאו לעול המצוות, משא"כ השבע ברכות הם לשמח החתן והכלה, וכה"ג בשני סוגי מצוות לא אמרינן אין מערבין שמחה בשמחה או אין עושין מצוות חבילות חבילות, אבל צריך שיהא ניכר השמחה דחתן וכלה ואז מברכין.
ולפי זה נראה דתליא בהכי, דאם ניכר בסעודה שזהו סעודת חתן וכלה ברבוי שמחה נקרא סעודת חתן וכלה וראוי לברך, אבל בלאו הכי אינו מברך. ומהאי טעמא כשיש חתן בסעודה שלישית בבית הכנסת, יש ליזהר שלא לברך על סעודה רגילה, (כמו שיש שטועים שאפשר לברך כה"ג ז' ברכות), שלע"ד קרוב הדבר שהברכות הם לבטלה, אלא אם יוסיפו דגים ומטעמים ומאכלים מיוחדים שיהא ניכר שזהו סעודת שמחה דחתן, דוקא על סעודה כזו שפיר מברכין, ואנו נוהגין להקפיד ע"ז מאד, ואינו ראוי להקל בחשש ברכה לבטלה, ובפרט דאפשר בקל בתיקון כזה שיהא ניכר היטב כסעודת שמחה לכבוד החתן וכמ"ש.