ב"ה
באופן עקרוני "ניתנה רשות לרופא לרפאות" ובזה נכלל גם רפואת הנפש.
אמנם ישנם מקרים רבים, שיכולה להיות השפעה לא נכונה, כאשר מדובר על פסיכולוג וכדומה שאינו שומר תורה ומצוות.
ולדוגמא נער או נערה צעירה שנמצאים בזמן של גיבוש אישיותם ויש להם כל מיני התלבטויות, הם יכולים להתקשר נפשית לפסיכולוג וכדומה, או להעריץ אותו וזה עלול להביא להשפעות שאינן נכונות. או לדוגמא ביעוץ בענייני זוגיות, יכולה להיות הדרכה או עצות שאינן נכונות בענייני הזוגיות, שאינן מתאימים לשומר תורה ומצוות. לכן כדאי שיעוץ והדרכה בענייני הנפש יהיו על ידי כאלו שהולכים בדרך התורה והחסידות, ובפרט שבעומק החסידות יש את המענה הנכון ביותר והמדוייק ביותר לכל ענייני הנפש.
וזאת מלבד שפעמים רבות התכנים של הפסיכולוגיה הלא דתית מבוססת על עקרונות שאינם מתאימים כלל לדרך התורה והחסידות, ויש לברור האוכל מתוך הפסולת.
במקרים שיש צורך על תקן עניין מקצועי לפנות למישהו שאינו שומר מצוות, יש להתייעץ במקביל עם רב הבקי בתחום זה, על מנת לוודא שזה נעשה בצורה נכונה, ואין השפעות שליליות שמתלוות לטיפול הנפשי וכדומה.