שלום הרב,
רציתי לשאול עד מתי אפשר לעשות קידוש לבנה?
ומה עושים עם עובר הזמן ולא הספקתי לקדש?
מה עושים אם בכל הזמן הזה היה עננים ולא ראינו את הלבנה?
תפריט
שלום הרב,
רציתי לשאול עד מתי אפשר לעשות קידוש לבנה?
ומה עושים עם עובר הזמן ולא הספקתי לקדש?
מה עושים אם בכל הזמן הזה היה עננים ולא ראינו את הלבנה?
זמן המצווה הוא בתחילת החודש, משעה שנהנים מחדש מאור הלבנה, ומצד הדין זהו אחר 3 יממות שלמות מזמן מולד הלבנה. אבל על-פי הקבלה אין לקדש את הלבנה עד שעברו 7 יממות מהומלד (וכך מנהג חב"ד). בחורף, במקומות שעל-פי רוב השמים מעוננים, יש מקדשים אחר 3 יממות, מחשש שלא יהיה אפשר לקדש אחר כך.
לכתחילה, ניתן לקדש את הלבנה עד שיעבור חצי החודש (וליתר דיוק: 14 יום, 18 שעות ו-22-דקות לאחר המולד). בדיעבד, יש מקילים שאפשר לברך עד 15 יממות שלמות. ויש מקילים יותר, עד סוף הלילה של היממה ה-16 מהמולד.
לאחר מכן אפשר לקדש בלי הזכרת שם ה' בברכה (יש המציעים לקרוא הנוסח מהגמרא, ואז ניתן לומר שם ה' כדרך הלימוד).
נפסק בשולחן ערוך הלכות קריאת ספר תורה (סימן קלה סעיף יד): "בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאים אצלם ס"ת אפי' בר"ה ויוה"כ. הגה: והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד, אבל אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם, מותר (אור זרוע הגהות אשרי פ"ג דברכות)".
ובמשנה ברורה (שם ס"ק מט) כתב: "והאחרונים הסכימו דה"ה אם הכין מקום לס"ת באותו יום שיהא מונח שם יום או יומים דשפיר דמי, ובלבד שיניחה שם במקום שהכין קודם זמן הקריאה, ובשעת הקריאה יוציאנה ויקרא בה, ואח"כ יחזירנה לשם, דאז אין מינכר שהבאתה היתה לצורך קריאה בלבד, אלא שקבע דירתה בכאן לאותו זמן".
ובמגן אברהם (סקכ"ב) כתב: יום או יומים. ז"ל מהרמ"פ אם מכינין לו ארון או תיבה על יום או יומים שרי (ד"מ סי' קמ"ט) משמע דהעיקר תלוי באם שעושין שם מקום קבוע לס"ת שרי.
ובפרי מגדים (שם אשל אברהם ס"ק כב) כתב על דבריו: אפשר דלאו דוקא קובעין, אלא הוא הדין אם מניחים כך בחביות וכדומה שפיר דמי, והעולם מקילים בכל, ואין נכון.
והיינו שדי בארון רגיל מכובד ונקי שהוציאו משם את כלי תשמישי הבית וכדו' שאינם לכבוד שיהיו יחד עם הס"ת, אך על השלחן והספר תורה מכוסה בטלית אין די בכך. [ראה פסקי תשובות שם אות כה. והוסיף שם עוד כמה דברים מהאחרונים שנוהגים בשעת ההעברה והם: א. בשעה שמובילים אותה ברחוב נוהגים לכסותה בטלית. ב יש ליזהר שלא לעבור ליד מקומות שיש בהם טינוף וצואה ואשפה מגולה. ג. ויש להדר שילכו עמה עשרה אנשים ללוותה. עיי"ש].
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.