Ask The Rabbi

נושא:

צדקה מעבר למידה

שלום רב.
יש לי שאלה קצת ארוכה אבל אשמח מאוד לעזרתכם, זה עניין קריטי למשפחה שלי!

תקציר:
אבא שלי תורם יותר מדי כסף בחודש עד למצב שעוד מעט לא ישאר לו כסף כי הוא מאמין שזה פדיון בשביל הילדים, ואני מחפש טיעונים הלכתיים להראות לו שהוא טועה ושהוא צריך להפחית.

אבא שלי אדם מאמין. בנוסף, יש לו מחלה נפשית כבר הרבה זמן.
יש לו ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה, וכך יוצא שהוא מקבל תקציב חודשי.
התקציב החודשי הוא יותר ממה שהוא צריך, אבל התקציב הולך להגמר בעוד 10 שנים (פנסיה). הורי גרושים, ואנחנו 5 אחים, הבכור בן 28. אין נכסים או כסף למשפחה.

בנוסף, הוא גר במקום עם הרבה מאוד עניים שכולם הולכים אליו והוא תורם לכולם. הוא תורם באיזור 3000-4000 ש"ח בחודש. בנוסף הוא מלווה המון, גם למשפחה שלו אבל לא רק. הלוואות של עשרות אלפי שקלים שלא חוזרות אליו והוא מוותר על זה לאנשים (מטוב לב, מבחינתו). זה לא תרומות בסגנון של הקש בדלת, אלא ממש אנשים קבועים במסווה של חברים שמגיעים אליו ובוכים לו והוא מביא להם כסף. בהרבה פעמים עוקצים ומנצלים את תום ליבו.

המצב בעוד 10 שנים:
– מכל ההכנסות הוא הולך לקבל 3,000 ש"ח סה"כ, שזה לא סכום שמספיק להתקיים ממנו. במילים אחרות, הוא הולך להיות עני.

אני מנסה לשכנע אותו לחסוך: לשים כסף בצד כל חודש, בשביל שתהיה לו אפשרות לכלכל את עצמו בעוד 10 שנים.

מבחינתו, הקב"ה הוא זה שעוזר לו והוא סומך עליו ב100% שהוא יעזור לו גם בעוד 10 שנים שיגמר לו התקציב.

הוא פעם ניסה לעשות חסכון פנסיוני, אבל ביטל את זה מהסיבה ש
"לעשות חיסכון זה אומר שהוא לא מספיק מאמין באלקים"

הוא מאמין בכל ליבו שזה שהוא תורם 3000-4000 ש"ח לחודש זה מה שעוזר למשפחה.

הוא טוען שהוא לא מסוגל להגיד לעניים שבאים שאין לו לתת.

עכשיו, ברור שהמצב הזה ממש לא תקין ושכל אדם לא משנה כמה הוא צדיק מבין זאת.

אבל מבחינתו:
– אין לו אופציה להפסיק לתרום אלפי שקלים בחודש
– הצדקה הזאת זה מה שמציל את המשפחה
– הוא סומך על בורא עולם ולא מעוניין לעשות חסכונות, כי אז זה יראה שהוא לא סומך על בורא עולם
– רק בורא עולם הציל אותו במהלך השנים ודאג לו לתקציב (ולא הביטוח אובדן כושר עבודה)

בקיצור, אני מחפש *** כל טיעון הלכתי *** שיוכל לעזור לי, בסגנון:
"עניי ביתך קודמים לעניי ביתך", ודברים כאלה. כך שאוכל לבוא לתת לו את הטיעונים "בשפה שלו".

בבקשה תעזרו לי ולמשפחתי. תודה רבה!

שלום וברכה.

ראשית. יישר כח גדול על הדאגה הכנה לאביך. ניכר בך שבאמת נוגע לך עתידו.

אקדים לומר שהתורה היא תורת אמת. ולכן תשובה הלכתית אינה בדומה לעורך הדין. או טוען מסוים שבאים לתת טיעונים טובים כאלו ואחרים. אלא מנסה לשקף את המציאות התורנית בצורה הטובה ביותר שניתן.
(אף שכל רב ישקף זאת בדרכו ותהיה בזה נגיעתו האישית אך היא תהיה אובייקטיבית ככל האפשר לערכי התורה וצמודה אליה)

לענין שאלתך: חז"ל מצווים אותנו לעסוק בצדקה. ואף משבחים מאוד את המהדר בה. ולכן תכונה זו היא תכונה מבורכת ביותר. ומעידה על אצילות הנפש.

אלא שחז"ל מסייגים את הנתינה הזו עד חומש. וזאת כדי שלא יאבד אדם את כל נכסיו. (משמעות הגמרא כתובות סז.) או כדי שלא יפול כמעמסה על הציבור (הרמב"ם).

אמנם ישנם מקורות רבים להראות שכל זמן שאין ודאות שאדם יפול כמעמסה על הציבור ושהאדם עושה זאת בדעה צלולה ומתוך הבנה ברורה למעשיו. אזי יכול לתת כל מה שיחפוץ, והדבר ייחשב לו לכפרת נפשו. שנאמר : "כל אשר לאיש יתן בעד כופר נפשו". (ראה תניא אגה"ק פרק טז) . ומסופר על הבעל שם טוב שנתן טעם מדוע מותר לתת יותר מחומש (שמבזבז הוא לשון ביזה שקשה לו לתת, אך מי שנותן בשמחה מותר לו לתת יותר)

ואחר הדברים האלה נמצאנו למדים שאם אביך עושה הדברים בדעה צלולה ומתוך הכרה ברורה למעשיו. יש הרבה צדק בדבריו. אומנם אם לדעתך אביך עושה הדבר מתוך בעיה נפשית מסויימת מבלי הכרה ברורה למעשיו אזי יש לעזור לו מבחינה נפשית ולא מבחינה ממונית (דבר שיגיע ממילא). או אם לדעתך אביך יוכל ליפול כמעמסה על הציבור (כפי שנשמע מחישובייך בעוד כ10 שנים). זו בהחלט טענה נכונה ויש לדון עמו על כך.

כך או כך בדבר כה רגיש הייתי מציע לך ולאביך לשבת על כך עם רב שמרגיש גם את נפש האדם. ויוכל לעזור לך לבחון את רגישות הדברים. וזכות הצדקה של אביך בוודאי תעמוד לו ולכל משפחתו לחיים טובים ארוכים ומלאי כל טוב בגשמיות וברוחניות.

ברכה והצלחה

מקורות

שדי חמד מערכת אבילות סימן ק"ח.


שם פאת השדה מערכת אבילות סימן ו'.


זוהר פ' וישלח דף קס"ח עמ' א'.


שו"ת מנחת אלעזר ח"ג סימן ס"ד.


יסוד יוסף סוף פ"ב.


קב הישר פ"ב בסופו.


דרכי נועם שו"ת ח"א סימן י"ח.


נטעי גבריאל הלכות אבילות ח"ב פרק צ"א.


אגרות קודש ח"ו עמ' שמח.


שו"ע יו"ד סימן שע"א ס"ה.