אכן יש הבדל בהלכה בין פסיקת הספרדים ופסיקת האשכנזים בדין זה, ונפרטו להלן:
ישנה מחלוקת הראשונים האם ישנו איסור בנין בכלים או לא, ונסביר: כידוע, אחד מהמלאכות האסורות בשבת היא מלאכת בונה. ונחלקו הראשונים האם גם בכלים ישנו איסור זה או שלא.
לדעת התוס' והרא"ש -יש איסור בנין (וכן סתירה -משום מלאכת סותר) בכלים. לדעת רש"י – אין בנין וסתירה בכלים. ולדעת הר"ן – בכלי קטן אין איסורים אלו, ובכלי גדול – יש איסור.
להלכה כתב המחבר בשולחן ערוך (אורח חיים הלכות שבת סימן שי"ד ס"א):
"אין בנין וסתירה בכלים, והנ"מ שאינו בנין ממש כגון חבית שנשברה ודיבק שבריה בזפת, יכול לשברה ליקח מה שבתוכה ובלבד שלא יכוין לנוקבה יפה שיהיה לה לפתח, דא"כ הווא ליה מתקן מנא, אבל אם היא שלימה, אסור לשברה אפילו בענין שאינו עושה כלי". ע"כ.
כלומר, שפוסק כדעת התוס' והרא"ש – שיש בנין בכלים.
אך המשנה ברורה (שם סק"ז) כתב:
"ובביאור הגר"א הסכים להפוסקים דס"ל דאין סתירה בכלים אפילו כשעושה שבירה בכלי שלמה. אם לא כשעושה אותה כלי ע"י השבירה דאז חייב עכ"פ לכו"ע משום מכה בפטיש".
כלומר, שלפי הגר"א אין סתירה בכלים אפילו בשבירת כלי שלם (כל עוד ואינו מתקנו לכלי באמצעות השבירה).
וכן פסק הרב עובדיה בספרו שו"ת יחווה דעת (חלק ב' סימן מ"ב):
"נמצא שרוב הפוסקים, ועל צבאם הרי"ף והרמב"ם, סוברים שגם כלי שלם מותר לשבור בשבת כדי ליטול ממנו מאכל או משקה. וקרוב לומר שגם מרן השולחן ערוך, אילו ראה דברי הפוסקים הנ"ל, היה פוסק להקל אפילו שלא במוסתקי".
לאחר שראינו הדיעות בנושא בנין וסתירה בכלים, נראה את ההשלכה ההלכתית לדין פתיחת קופסאות שימורים בשבת:
לדעת החזו"א יש בדבר איסור משום מתקן כלי (אורח חיים סנ"א סקי"א), לדעתו הפיתרון היחיד לפתיחת קופסת שימורים בשבת הוא ע"י ניקוב הכלי בתחתיתו טרם פתיחת הקופסה, וכך לא יהיה כאן איסור בנין כלי בעת פתיחתו.
ויש המחמירים עוד (תהלה לדוד בסימן שיד), וסוברים להיפך, שבפתיחת הקופסה עובר על איסור סותר.
אך הדיעה הרווחת היא כפי המובא בשם הגרש"ז אויערבאך בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק ט' הערה י'):
"ומהגרז"ש אויערבאך זצ"ל שמעתי טעם להיתר . . .אך מכיון שרגילים לזרוק מיד את הקופסה לאשפה, מסתבר דחשיב כלי רעוע, וכחבית של מוסתקי . . .דאף שאינה שלימה ושבריה מהודקים ע"י זפת מ"מ משמע שהיו רגילים להשתמש בה הרבה פעמים, ואפילו הכי מותר לשבר וגם לעשות בה נקב, ואין חוששין שמא יתכוין לעשות פתח יפה. . . ולכן יש מקילין לשבור או לפתוח על דעת לזרוק את הקופסה לאחר הוצאת האוכל".
כלומר, יש להקל ולפתוח קופסאות שימורים (ובמהדורה המחודשת לספר זה שם הוסיף שדין זה נכון גם לגבי פחיות ושקיות או אריזות מזון אך כל זה) בתנאי שרגילים לזרוק אותן לאחר השימוש, וכן שלא יתכוין לעשות "פתח יפה" בפתיחתם.
וכן פסק בילקוט יוסף (סימן שי"ד):
"מעיקר הדין מותר לפתוח בשבת קופסאות שימורים לצורך סעודות שבת, ואפילו ע"י פותחן המיועד לכך . . .ומ"מ אם אפשר לפותחן מערב שבת, או לעשות חור גם מלמטה, טוב ונכון לעשות כן.
וכן פסקו עוד רבים מהפוסקים (שו"ת מנחת יצחק ח"ד סימן פד, שו"ת חלקת יעקב ח"ג סוס"י ח' ועוד), שמעיקר הדין מותר הדבר. כמובן בתנאי שלא מעוניין בשימוש חוזר בהם לאחר מכן.
לגבי פתיחת בקבוקים ישנה מחלוקת בפוסקי דורנו:
לדעת הגרש"ז אויערבאך (בשו"ת מנחת שלמה תנינא ב-ג סימן ל"ב) – מותר לפתוח בקבוקים כשהפקק עשוי פלסטיק, אך באם הפקק עשוי ממתכת – סובר שאסור משום מתקן כלי (את הפקק עצמו, היות ולא היה ראוי לשימוש קודם לכן). וכן הביא בספר שמירת שבת כהלכתה (מהדורה מחודשת פרק ט').
לעומת זאת בספר ילקוט יוסף (הלכות שבת סימן שי"ד) פסק להקל בכל סוגי הפקקים (גם פקקי מתכת כמו בבקבוקי יין וכדומה).
וכן הביא בספר שמירת השבת (עמ' 241), דעת כמה מהפוסקים האחרונים להקל בכל סוגי הפקקים ומביא סעד לכך ממעשה רב, שראו שהרבי מלובביץ' היה פותח פקקי בקבוקים בשבת (בעת ההתוועדות).