Ask The Rabbi

נושא:

פרנסה על ידי אמצעי

שלום כבוד הרב,
ידועים דברים רבותינו כי האמצעי דרכו האדם בוחר להתפרנס, לא משפיע כהוא זה על כמות המזונות שנקצב עליו לקבל. למשל, אין זה משנה אם יבחר לעבוד בעבודה זו או אחרת, ובלבד שיבצע השתדלות ראויה. נתקלתי במקור סותר הטוען כי הדבר איננו מדויק וגורף וכי מדובר בפונקציה של מידת הביטחון והרמה הרוחנית. האם הדעה הראשונה שציינתי נכונה באופן מוחלט? תודה

ב"ה

שלום וברכה

לא כך ברור ההבדל בין שני המקורות. ומהו המקור השני.

בכל מקרה נראה שאין זה סתירה. מה שנקבע לאדם מלמעלה הוא יקבל ואין בכוחו לשנות על ידי השתדלות טבעית שהיא מעבר למה שנצרך. לדוגמא אם יעבוד יותר שעות על חשבון התפילה והתורה הרי זה לא יוסיף בברכה.

יחד עם זאת, על ידי אמצעים רוחניים, כן ניתן לשנות זאת. לדוגמא על ידי תפילה הממשיכה מלמעלה, ועד"ז ביטחון בה', שהוא גם ממשיך הברכה, ועל דרך זה מצבו הרוחני שהוא בהחלט דבר שמסייע להיות ראוי לברכת ה'.

כמו כן גם לגבי בחירת העבודה הגשמית. יתכן שרצון ה' שיעבוד עבודה מסויימת דוקא ולא עבודה אחרת. לא רק מצד הפרנסה, אלא כי זו שליחותו, ובעבודה זו דוקא נמצאים הניצוצות שעליו לברר, וחלקו בעולם יתוקן על ידי עבודה זו וכו'.

ולכן אין לומר באופן גורף שזה לא משנה, אלא לזכור הכללים: שצריך להיות ביטחון שלם בה'. וביחד עם זה צריך השתדלות בטבע, כי זה עצמו חלק מרצון ה'. ולדעת שהשתדלות בטבע היא רק כלי ולא להשקיע ראשו וליבו בזה יותר מידי. אך גם לדעת שאצל יהודי הגשמיות והרוחניות הם דבר אחד, וגם בעבודתו הגשמית הוא צריך למצוא את שליחותו. וכמובן לחזק עצמו במצבו הרוחני וכו'.

וכדאי לעיין גם במצות תגלחת מצורע בדרך מצוותיך שיש שם אריכות בענין זה.

מקורות

שדי חמד מערכת אבילות סימן ק"ח.


שם פאת השדה מערכת אבילות סימן ו'.


זוהר פ' וישלח דף קס"ח עמ' א'.


שו"ת מנחת אלעזר ח"ג סימן ס"ד.


יסוד יוסף סוף פ"ב.


קב הישר פ"ב בסופו.


דרכי נועם שו"ת ח"א סימן י"ח.


נטעי גבריאל הלכות אבילות ח"ב פרק צ"א.


אגרות קודש ח"ו עמ' שמח.


שו"ע יו"ד סימן שע"א ס"ה.