יותר כדאי להתפלל ערבית עם מנין מוקדם מלהתפלל ביחידות אחר צאת הכוכבים.
בנוגע לספירת העומר, אם התפלל ערבית לפני השקיעה, אסור לספור ספירת העומר לפני השקיעה, אבל אם הוא אחר השקיעה [הזמן שאחרי השקיעה עד צאת הכוכבים - נקרא בין השמשות, שאז זה ספק יום וספק לילה], מנהג העולם כן לספור אז ספירת העומר, אבל אדמו"ר הזקן בשולחנו אומר, שהמדקדקים במצוות מקפידים לספור רק אחרי צאת הכוכבים, ואם הוא בתפילה במנין שמברך ספירת העומר מוקדם - אחר השקיעה ולפני צאת הכוכבים - יספור איתם בלי ברכה, ויכוון שאם הוא לא ישכח לספור בביתו אחר כך עם ברכה, יהיה הספירה שאומר בביהכ"נ בטל ולא יצא ידי חובתו בספירה זו, ויספור עוד הפעם בביתו עם ברכה, ואם אשכח לברך בבית עוד פעם, אצא ידי חובה מה שספרתי בביהכ"נ מוקדם לפני צאת הכוכבים.
הרבי ענה למישהו שגר במושב ומתפללים שמה מוקדם שיציעו להם שאחר תפילת שחרית יספרו עוד הפעם ספירת העומר כמו שנהוג בהרבה קהילות [שולחן מנחם].
מי שהתפלל ערבית מוקדם [לפני השקיעה], כל השנה מותר לו לאכול לפני שיקרא עוד הפעם קריאת שמע, אבל בספירת העומר אסור לו לאכול עד שיספור ספירת העומר. [תפ"ט י"ז]