סידור הסכך בשבת - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

נושא: כשרות

סידור הסכך בשבת

אדם שיש לו על סוכתו 'סכך לנצח' העשוי מקנים המחוברים זה לזה, ובשבת ויום טוב נתקפל חלק מן הסכך על צדו מחמת הרוח, האם מותר להחזיר ולסדר את הסכך למקומו?

תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש בעיה להניח סכך על סוכה בשבת או ביום טוב מחמת איסור עשיית אוהל? ב) האם יש הפרש האם הסכך התקפל באופן הפוסל את הסוכה או לא? ג) האם יש הפרש בין אם רוצה לסדר את הסכך בחזרה במקומו, לבין לקפל מלכתחילה מקצתו, אם חושש שמא הרוח תקפל מקצתו?

ראשית יש להביא את המובא בפוסקים שאין לסתור סוכה בתוך החג אלא אם כן רוצה להקים את הסוכה במקום אחר, אבל לסתור את הסוכה ללא צורך יש בזה איסור משום ביזוי מצוה, כמבואר בפתחי תשובה סימן תרלח. אמנם כאן מדובר כאמור שזהו לצורך שלא תעיף הרוח את הסוכה, ועל כן מקפל מקצת הסכך, ומוריד מקצת מבדי הדפנות שלא יהיו כמפרשים לרוח.

אך עדיין יש לאסור מטעם סתירת אוהל, כי הנה מבואר בשולחן ערוך סימן שטו סעיף ב', שעצים שאין ביניהם אויר שלשה טפחים הרי הם נחשבים כמו אוהל ומותר לפרוס עליהם בשבת מחצלת, כי נחשב הדבר כמו שמוסיף על אוהל ארעי, ודבר זה מותר בשבת.

כמו כן מטעם זה מותר לאדם להוסיף על מחצלת שכבר פרוסה מערב שבת כדי טפח על כל פנים,  לפרוס שאר המחצלת, כי כאמור נכלל זה בדין מוסיף על אוהל ארעי המותר בשבת.

וישנם כמה הגבלות בזה: א) יש לראות שהטפח יהיה פרוס מבעוד יום, אבל אם נעשה הטפח בשבת אין זה מועיל אפילו שנעשה בהיתר גמור (שולחן ערוך אדה"ז סעיף ח').

ב) פריסת הטפח צריכה להיות למטרת סיכוך, ולכן אם מדובר בכריכת עיגול של המחצלת אין זה מועיל אף שיש ברחבה טפח ויותר, מאחר וכריכתה לא נעשית לצורך סיכוך (משנה ברורה).

אמנם ידוע בעניין דיני אוהל שמותר לעשות מחיצה בשבת לצורך צל או הגנה ממראית עין וכיוצא בזה, אבל עשיית מחיצה המתרת המכשרת למצוה אסורה בשבת ויום טוב.

ולפי זה כתבו כמה מהפוסקים שאסור להוסיף גם בעניין אוהל ארעי אף שהוא פרוס טפח מבעוד יום – להמשיך לפרוס אותו בשבת, אם על ידי פריסה זו הוא מכשיר את האוהל לאיזה מצוה שהיא, ואפילו אם זהו ארעי ולזמן קצר, מאחר והכשר מצוה מחשיב את הוספה זו כעשיית אוהל קבע (שאלות ותשובות שואל ומשיב חלק ג', כה).

ולדעתם אם בחג נשמט חלק מסכך הסוכה ממקומו מחמת רוח וכיוצא בזה, יהיה אסור להחזיר סכך הסוכה למקומו, מאחר ועל ידי חזרה זו למרות שהוא מוסיף על אוהל ארעי, מכל מקום הרי זה מכשיר את מצות הסוכה, אך כמובן רק כאשר נעשה חלל של שלושה טפחים לפחות, וכן פסק במשנה ברורה סימן תרלז סימן קטן א', שהביא את דברי השואל ומשיב האמורים.

וכל שכן שיש לאסור את הדבר, אם מדובר ביום טוב הראשון של החג, שהרי בחזרה זו הרי הוא פורס אוהל לצורך שבעה ימים ובזה וודאי יש לחשוש שזהו אוהל קבע, כמבואר בפרי מגדים אשל אברהם א'. ובזה אפילו על ידי גוי יהיה אסור.

אמנם בשאר ימי החג הוא דוקא אם היהודי בעצמו רוצה להחזיר, אך על ידי גוי יש להקל להתיר להחזיר את הסכך משום שמחת ומצות יום טוב שלא יתבטל ממנה, והמיקל כך יש לו על מי לסמוך כמבואר במשנה ברורה סימן תרכו סימן קטן כ', כי יש סוברים שמכל מקום סוכה נחשבת בעצמותה אוהל ארעי ואינה נחשבת כלל אוהל קבע, הן מצד הימים שזהו רק לשבעה ולא לשלושים, והן מצד עצמות האוהל.

העולה מן האמור: א) לסתור את הסוכה בשבת ביום טוב מעצמו וודאי שאסור. ב) אם נתקפל או זז חלק מן הסכך ונוצר רווח אויר פחות משלשה טפחים, או אפילו יותר אך אין זה פוסל את הסוכה (כגון שגם בלעדי דופן זו ישנם שלשה דפנות), ובמקרה זה לא יגע בסכך ואין צריך לעשות כלום. וישב במקום הכשר שבסוכה. ג) אם נתקפל הסכך באופן הפוסל את הסוכה, אסור לו בעצמו להחזיר את חלק זה של הסכך למקומו, אך על ידי גוי מותר להחזיר (וביום טוב ראשון של החג יש מחמירים אפילו על ידי גוי, והמיקל בזה - בכדי שלא יתבטל משמחת יום טוב - יש לו על מי לסמוך).

מקורות