סדר בלימוד חסידות

ראשית כל, מברכים אנו אותך שתהיה לך הצלחה רבה בלימוד החסידות, ושיהיה הלימוד באופן שמביא לידי מעשה – הנהגה בפועל לפי דרכי החסידות, ומתוך התקשרות לרבי.

בנוגע לשאלתך בסדר בלימוד החסידות, הנה יש בזה כמה וכמה פעמים שמצינו מהרבי, הדרכות בנוגע לסדר שצריך להיות בלימוד, לאלו שמתחילים בלימודה.

וכמו שמובא במכתב מכ"ב כסלו, תשי"ב, ליהודי ששאל מהי הדרך בהתחלת לימוד החסידות.

וכך ענה לו הרבי – "א) בנוגע להורות לו סדר התחלת למוד, הנה קשה לענות ע"ז מבלי ידיעה מחושיו ובאיזה דרך בלימוד יש לו המשכה, וידיעתו עד עתה בחסידות וכו' אבל מענה כללית שברובא דרובא הוא מתאים, הוא שנוסף על לימוד התניא ילמוד דרך מצותיך (הנקרא גם כן ספר המצות) להצמח צדק, וכמו הלימוד בשאר החלקים שבתורה, הנה בפעם הראשונה לא יתעכב להבין כל מלה ומלה יתירה, אלא רק כללות הדברים, וכאשר ילמוד באופן "למיגרס" פעם ושתים ותהי' לו ידיעה אף כי שטחית אבל מקפת בכמה ענינים, הרי אז יוכל לדייק גם כן בהענינים ובתיבות...

ג) ידוע הכתוב האלקים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים, כמה וכמה דורות היו לומדים תורה מבלי הכנס בחשבונות רבים באיזה אופן יש לסדר הלימוד שיהי' מוצלח ביותר ומתאים לכללי חכמת החנוך וכו' וכו' וחדשים מקרוב באו ומתעמקים בסדרים ותחבולות שונות, והתוצאות משיטות אלו הם הפכים ממה שראוי לכאורה לקוות מהם כו' כי בדורות הראשונים הי' החשק גדול ללמוד התורה בלי התחכמות יתירה, וגדלה ג"כ ידיעת התורה בכמות וגם באיכות, משא"כ בהלימוד שאחר כל הכללים הנ"ל נתמעטו הלומדים ונתמעט החשק שלהם וכו'

וככל הדברים האלה הוא ג"כ בלימוד תורת החסידות, שהדרך היותר נכונה היא, שלא לבקש חשבונות רבים, אלא ללמוד ולחזור ללמוד ולא להביט על השעון ולעשות חשבון כמה ענינים השיג במשך שעה זו, ולכשיהפך ויחזור ויהפך בלימוד תורת החסידות אזי בדרך ממילא יזוככו מוחו ולבו ויהיו כלים מוכשרים לקבל את אור תורת החסידות והעיקר - גם את המאור שבה".

ונקודה זו, שמביא הרבי במכתב, צריכים לשים לב אלי', שצריכים פשוט ללמוד חסידות, לא להביט על השעון ולא לעשות חשבונות יותר מידי, אלא פשוט להתמסר ללימוד, ואז יהיה אפשר לקבל ולהכיל את המאור שבה.

ובנוגע ללימוד של תורת החסידות של הרבי באופן מיוחד, הנה כמה וכמה פעמים מצינו, שצריכים לשים הדגשה מיוחדת על כך שחסיד צריך ללמוד את התורה של הרבי שלו.

כי הדרך להתקשר באמת לדרך החסידות, היא לא יכולה להיות רק באופן של לימוד הסוגיות והענינים שמובאים בתורת החסידות, אלא גם בהתקשרות אמיתית לראש החסידות – נשיא הדור, שהוא מקשר את הנשמה של היהודי לקב"ה.

והנה, מה שכתבת שמאמרי הרבה הם קשים, הנה אין קביעה זו נכונה על כל מאמרי הרבי, כי ישנם מאמרים יותר קלים וישנם מאמרים יותר קשים, וממילא אפשר לבחור את המאמרים שבהם הענינים יותר קלים וללמוד אותם.

ובמיוחד, שזכינו בדורנו וישנו יבול עצום של שיחות של הרבי, העוסקות בתורת החסידות, ששם המיוחד בהם שהענינים מבוארים בלשון קלה וברורה, ובמיוחד החלקים בליקוטי שיחות מא' עד ד', שברובם השיחות הם יותר קלות להבנה, וממילא אפשר להשקיע בהם את הכוחות.

וכמו שמביא הרבי באחת השיחות, על דבר הצורך המיוחד ללמוד את תורתו של הרבי – ובשיחה הובאו הדברים על הרבי הקודם, הרבי הריי"צ, וכמובן שכוונת הדברים בנוגע אלינו, היא לרבי שלנו.

בשיחה זו, מתאר הרבי את החשבון נפש שיעשה אחד במצבו,  "אשר יתבונן במצבו אליבא דנפשי', יכול לחשוב שאינו שייך ללימוד החסידות, ובפרט לפעול על הזולת.

והמענה על זה – שכיום אין זמן לדחות את לימוד החסידות עד לסיום ההכנות. צריכים ללמוד את החסידות של הרבי, לחזור וללמוד... ו"המאור שבה" – העצמיות של הרבי שהכניס בתורתו – "מחזירו למוטב",

..וע"י לימוד תורתו של הרבי וקיום הציוויים והפקודות שלו, זוכים להשפעת טוב רוחני וגשמי בכל – כהסיום במשנה: "וכן הוא אומר באברהם אבינו . . וה' ברך את אברהם בכל", כולל גם כפירוש חז"ל שהטעימו בעולם הזה מעין עולם הבא, ועד להגאולה האמיתית והשלימה..".

ומכל זה אנו רואים, עד כמה חשוב העניין לעסוק בתורה של הרבי דווקא, כי המאור שבה – העצמיות שהכניס הרבי בתורתו, היא מחזירתו למוטב.

ולמרות שאנו יודעים שכל רבותינו נשיאנו הם עניין אחד, וכל אחד הוא ממלא מקומו של השני, והפירוש של ממלא מקום שהוא כולל כל מה שהיה קודם לכן, וכל המעלות הקודמות קיימות גם בו, וממילא גם על ידי שלומדים תורה של רביים קודמים, מתקשרים גם כן אל הרבי, הנה כל חסיד צריך לשים את הדגש על התורה של הרבי שלו.

ולכן כדאי, שתתעסק גם במאמרים ובשיחות של הרבי שלנו דווקא, ובכך תתחבר לעצמיות של הרבי – המאור שבה מחזירו למוטב.

בהצלחה.