שלום וברכה,
אם כוונתך להסבר הגיוני - המובן בשכלו האנושי של האדם - הרי אין הסבר כזה.
שהרי האדם הוא מוגבל, ויכולת ההבנה שלו מוגבלת, ולא פלא שהאדם המוגבל אינו מסוגל להבין את דרכיו והנהגותיו של ה' הבלתי מוגבלות.
וקל וחומר - אם לפעמים אדם לא מסוגל להבין את מעשיו של האדם השני, בגלל קוצר ידיעותיו והשגותיו, גילו וכדומה, על אחת כמה וכמה שלא ניתן להבין את דרכיו של הקב"ה.
אבל, ביחד עם זה צריך לזכור ולדעת בצורה ברורה -
אין דבר שקורה בעולם סתם, כל דבר שקורה הוא חלק מתוכנית אלוקית מדוייקת, שאנו, בראייתנו המוגבלת, לא מביניים פשרה, אבל בוודאי שזה חלק מהטוב השלם, מצד האמת והפנימיות.
ישנו משל שהרבי מביא לזה באחד ממכתביו - דַמוּ לכם אדם נטול כל מושג ברפואה הנקלע לחדר-ניתוח. התמונה שהוא רואה מזעזעת ומחרידה: עומדים אנשים רעולי-פנים, סכינים בידיהם, והם חותכים בגופו של אדם. האיש בטוח שלפניו רצח אכזרי, והאנשים הללו הם קניבלים. אולם כאשר יקבל את הרקע החסר, תתהפך תחושתו אל הקצה השני: הוא יעמוד נפעם נוכח אצילותם של הרופאים, הנאבקים במסירות-נפש כדי להציל את חייו של אדם. התמונה עצמה לא השתנתה, אבל הרקע קובע אם האיש יתרשם שלפניו רוצחים או מלאכים.
דוגמה זו היא המחשה פשוטה לחוסר יכולתנו להבין את מחשבותיו של הבורא ולרדת לסוד דרכי הנהגת העולם. אין לנו שום רקע לתמונות שאנו רואים, ואיננו יודעים באיזה פאזל אלוקי ענק הן משתלבות.
בספרי המוסר והחסידות, מובאים מספר טעמים שיכולים להיות לסבל שהאדם עובר בחייו:
א. לתקן גלגול קודם. ב. לפטור אותו מסבל אחר חמור יותר בעולם הבא. ג. ניסיון עבור האדם. ועל דרך זה טעמים נוספים.
אבל מה שלא יהיה ההסבר - זהו דבר שאין לנו יכולת לתפוס ולהשיג.
גם משה רבינו, לא הצליח להבין את ההיגיון, כאשר ראה את סופו של רבי עקיבא.
אבל חלק מהאמונה שלנו כיהודים, ש"אין רע יורד מלמעלה" ואדרבה - זה טוב נסתר, ונעלה יותר, שמעבר לתפיסותינו. ולעתיד לבוא נבין את המשמעויות שלו.
יש כמובן הרבה מה להרחיב בעניין, ואין כאן מקומו, אבל נקודה נוספת וחשובה שצריך להדגיש אותה:
כל האמור לעיל, זה בנוגע לסבל שכבר קיים, או היה בעבר. אבל הגישה של האדם כלפי העתיד, צריכה להיות, בטחון מוחלט בה', וחשיבה חיובית, שהטוב יהיה "טוב הנראה והנגלה", כביטוי השגור אצל הרבי.
תכלית העולם ושלימותו בגאולה היא שהטוב יהיה גלוי במציאות, וכך האדם צריך להוביל ולבטוח בה' גם בחייו הפרטיים.