מי צריך להדליק 'נר' בערב יוהכ"פ, והיכן?
מי צריך להדליק 'נר' בערב יוהכ"פ, והיכן?
כתב בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן תרי סעיף ד): נוהגים להרבות בנרות בבית הכנסת שנאמר על כן באורים כבדו ה' ומתרגמינן בפנסיא יקרו ה' וטוב לעשות פתילות עבות בבית הכנסת להרבות אורן.
ונהגו שכל איש גדול וקטן עושין בשבילו נר לבית הכנסת, ועכשיו נוהגין שאין עושין נר אלא לנשוי בלבד.
ובסעיף ה: גם נהגו לעשות נר נשמה לאביו ולאמו שמתו.
ובסעיף ח: מי שכבה נרו ביום הכיפורים סימן רע לו, ותקנתו שיחזור וידלקנו במוצאי יום הכיפורים ולא יכבנו עוד, אלא יניחנו לדלוק עד גמירא, וגם יקבל עליו שכל ימיו לא יכבה נרו במוצאי יום הכיפורים, לא הוא ולא אחר אלא יניחנו לדלוק עד גמירא.
(לקדוש ה' מכובד זה יום הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה, אמרה תורה כבדוהו בכסות נקיה ובנרות, לפיכך נוהגין להציע בגדים נאים בבית הכנסת).
[ומלשון רבינו: "נהגו שכל איש .. עושין בשבילו נר לבית הכנסת", משמע שאשה לא מדליקה].
ובקשו"ע (קלא, ו) "ונוהגין שמדליקין אחד בבית שידלוק עד שעת הבדלה ויבדיל עליו, ואחד מדליקים בבהכ"נ".