נושא: כללי

נרות שבת אצל הדודה

שלום הרב. בשבת אני אצל דודה לבד בלי אשתי, ולא אוכל איתם (מצד הכשרות) אלא יאכל אוכל שלי, אשתי גם לא בבית, האם אני צריך להדליק נרות שבת או יצא ידי חובה בהדלקת הנר של דודה?

ב"ה

שלום וברכה.


כיוון שדודתך מדליקה את נרות השבת ואתה מתארח בבית משפחתה. תוכל לצאת בזה ידי חובה.  אף שאינך אוכל מאותם מאכלים.


(וזהו גם לבני ספרד וגם לבני אשכנז.  שלבני ספרד המנהג שמדליקים רק נר אחד בברכה אף לאשה המתארחת. ולבני אשכנז שהאשה רשאית להדליק נר בברכה גם שמתארחת י"ל דזהו דווקא לאשה או לרווק הרגיל בהדלקה בדרך כלל אך לא כשיש מי שידליק גם בביתו וגם בבית מארחיו.)


מקורות :


שו"ע אור"ח סימן רס"ג ונו"כ.

מקורות

נפסק בשולחן ערוך הלכות קריאת ספר תורה (סימן קלה סעיף יד): "בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאים אצלם ס"ת אפי' בר"ה ויוה"כ. הגה: והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד, אבל אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם, מותר (אור זרוע הגהות אשרי פ"ג דברכות)".


ובמשנה ברורה (שם ס"ק מט) כתב: "והאחרונים הסכימו דה"ה אם הכין מקום לס"ת באותו יום שיהא מונח שם יום או יומים דשפיר דמי, ובלבד שיניחה שם במקום שהכין קודם זמן הקריאה, ובשעת הקריאה יוציאנה ויקרא בה, ואח"כ יחזירנה לשם, דאז אין מינכר שהבאתה היתה לצורך קריאה בלבד, אלא שקבע דירתה בכאן לאותו זמן".


ובמגן אברהם (סקכ"ב) כתב: יום או יומים. ז"ל מהרמ"פ אם מכינין לו ארון או תיבה על יום או יומים שרי (ד"מ סי' קמ"ט) משמע דהעיקר תלוי באם שעושין שם מקום קבוע לס"ת שרי.


ובפרי מגדים (שם אשל אברהם ס"ק כב) כתב על דבריו: אפשר דלאו דוקא קובעין, אלא הוא הדין אם מניחים כך בחביות וכדומה שפיר דמי, והעולם מקילים בכל, ואין נכון.


והיינו שדי בארון רגיל מכובד ונקי שהוציאו משם את כלי תשמישי הבית וכדו' שאינם לכבוד שיהיו יחד עם הס"ת, אך על השלחן והספר תורה מכוסה בטלית אין די בכך. [ראה פסקי תשובות שם אות כה. והוסיף שם עוד כמה דברים מהאחרונים שנוהגים בשעת ההעברה והם: א. בשעה שמובילים אותה ברחוב נוהגים לכסותה בטלית. ב יש ליזהר שלא לעבור ליד מקומות שיש בהם טינוף וצואה ואשפה מגולה. ג. ויש להדר שילכו עמה עשרה אנשים ללוותה. עיי"ש].