כאשר קמים בבוקר עלינו ליטול ידיים ונאמרו כמה טעמים לזה: כדי לסלק את הרוח רעה וכדי לטהר ידיים מהמקומות המכוסים שבגוף שנגענו במשך הלילה.
למעשה נוטלים ידיים פעמיים, מיד בקומו משינתו, ועוד פעם אחרי שעשה צרכיו שאז גם מברך ברכת נטילת ידיים.
הנטילה יש לה גם משמעות של קידוש ידיים כמו הכהן כשבא למקדש כדי לשרת בקודש,
ולכן יש להקפיד על נטילת ידיים גם לפני מנחה ומעריב אך לא יברך על נטילה זו.
כדי לענות על שאלתך נקדים ונאמר שיש למעשה חילוק בין שני הטעמים, כי להעביר רוח הטומאה מהידיים חייבים ליטול עם כלי שלש פעמים לסירוגין, אבל מצד שני זה לא מעכב התפילה, ומי שאין לו מים מותר מן הדין להתפלל גם ללא נטילה זו בתנאי שאין את הטעם השני, דהיינו שידוע בוודאות שלא נגע בגופו במשך הלילה במקומות המכוסים. אבל אם לא בטוח בכך אסור לו ללמוד ולהתפלל עד שינקה את ידיו, אלא שלטעם זה, אם אין לו מים יכול לשפשף בכל "מידי דמנקי", דהיינו נגד קיר או קצת מים ורק אז יהיה מותר לו להתפלל.
אלא שחכמי הקבלה מאוד הזהירו שלא לעשות כלום לפני שהעביר רוח רעה כדין, עם כלי ולסירוגין דווקא.
גם אם עברו כמה שעות מאז שקם משינתו ועד שהציעו לו להניח תפילין, קרוב לוודאי שהיה צריך לנקביו ולהיכנס לשירותים וכו׳ שאז בוודאי היה צריך שוב נטילת ידיים, ומכל מקום אם אין לו מים ואינו יכול לחזור אחריהם, גם בזה יוצא במידי דמנקי ובפרט אם לא יודע אם הוא התחייב בנטילה שאז לכמה שיטות סתם ידיים כשרות ובטח יועיל מידי דמנקי.
לפי זה, נכון אמנם שצריכים ליטול לפני בבוקר ולפני התפילה ותפילין, וכך עושה כחוק בל יעבור כל חרד לדבר ה׳, אבל כאשר ניגשים ליהודי שלא שומר תורה ומצוות, וזה כבר מעשה גדול שיסכים להניח תפילין הרי אפשר לפי הנ״ל ללמוד זכות שאע״פ שקרוב לוודאי שלא נטל ידיו עם כלי כדין ולא העביר רוח רעה מידיו אבל עובדה זו לא מונעת אותו מדינא מלהניח תפילין ולהזכיר השם.
אבל מה שכן יותר בעייתי זו העובדא שנגע במקומות המכוסים וידיו מטונפות, אלא שלזה לא צריך כלי ובטח ששפשף ידיו עם קצת מים או על מגבת וכדומה וזה מספיק לתת לו להתפלל ולהניח תפילין (ובפרט אם קורא ק״ש אחרי הזמן שאז הוי כקורא בתורה וזה קל יותר לדברים מסויימים).
ועתה הגע עצמך, אם כבר וויתרו על נטילה במים וקבעו שמועיל לנקות ידיים על ידי שפשוף בעפר או מגבת וכדומה כדי שלא יעבור לו זמן תפילה, או כדי שיוכל להתפלל במניין, כל שכן וקל וחומר שלא נמנע ממנו להניח תפילין בגלל שלא נטל ידיו והרי מצוות תפילין היא מדאורייתא והעובר עובר על שמונה ציוויי 'עשה'. ואף אם לא ניגב ידיו כלל בוודאי שיצא ידי חובה.
