הנכנס לבית הכסא ביום הכיפורים, האם עליו ליטול ידים כרגיל בכל השנה?
הנכנס לבית הכסא ביום הכיפורים, האם עליו ליטול ידים כרגיל בכל השנה?
כתב בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן תריג סעיף ד): אם הטיל מי רגלים ושפשף בידיו להעביר הנצוצות מעל רגליו או שעשה צרכיו וקינח בידו, מותר לו לרחוץ ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו להעביר מהן הלכלוך וכדי לברך אשר יצר בידים נקיות, אבל אם לא שפשף ולא קינח בידו לא יטול ידיו כלל, שמותר לברך אשר יצר בלא נטילת ידים, כיון שלא נתלכלכו ידיו, והרוצה ליטול ידיו קודם שיברך אשר יצר, ישפשף בידו ויקנח, כדי שיצטרך ליטול ידיו, וכן נכון לעשות, כדי לברך אשר יצר בידים נקיות וטהורות.
ובסעיף ה: במה דברים אמורים, בליל יום הכיפורים אחר התפלה אבל קודם התפלה או ביום שמתפללין כל היום, אם הטיל מים אף על פי שלא שפשף בידיו או שעשה צרכיו, אף על פי שלא קינח בידו, מותר ליטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותי,ו שמצוה להתפלל בידים טהורות ברחיצה, שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל.
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?