תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם נרות חנוכה קודמים למצוות הבדלה שהיא תדירה. ב) האם זה משנה האם האדם כבר הבדיל בתפילה. ג) האם יש הפרש בין נרות חנוכה שמדליקים בבית הכנסת לבין נרות חנוכה שמדליק האדם בביתו.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרפא סעיף ב', שבמוצאי שבת מדליקים נר חנוכה בבית הכנסת קודם ההבדלה. וכתב הרמ"א שמכל שכן שבביתו הפרטי יש לאדם להדליק ואחר כך להבדיל, שהרי כבר הבדיל בבית הכנסת.
ומה שמדליקים נרות חנוכה קודם ההבדלה למרות שמצות הבדלה היא תדירה, מכל מקום כל מה שנוכל לאחר לצאת מן השבת עדיף יותר, וגם בהדלקה יש פרסומי ניסא. ואם שכח 'אתה חוננתנו' בתפילה, אזי יאמר לפני ההדלקה 'המבדיל בין קודש לחול' ואחר כך ידליק, ואחר כך אומרים 'ויתן לך' ואחר כך מבדילים.
והנה על מה שכתב הרמ"א שכמו כן בביתו הפרטי מכל שכן שקודם ידליק נרות חנוכה שהרי כבר הבדיל וכבר שמע הבדלה. תמה במשנה ברורה על דבריו, שלכאורה דבריו מגומגמים שהרי לא נתכוין לצאת בהבדלה של השליח ציבור ששמע בבית הכנסת, ומה שייך לומר אם כן שכבר הבדיל.
ואמנם הטורי זהב ועוד כמה אחרונים שעומדים בשיטתו, חולקים על עיקר דינו של המחבר והרמ"א וסוברים שמצות הבדלה קודמת לנר חנוכה משום שהיא תדירה. ועיין בביאור הלכה שהבאנו שיש בזה דעות בין הראשונים. ועל כן בבית הכנסת אין לשנות המנהג שנהגו בישראל להדליק מקודם ואחר כך להבדיל, אך בבית כל אדם יעשה כרצונו.
ובאמת רבים מהאחרונים הולכים בשיטתו של הטורי זהב שהבדלה קודמת להדלקת נרות חנוכה. כמבואר במהר"ל מפראג וכן בתוספות יום טוב המובא באליהו רבה וכן בפרי חדש. אך כמו כן הרבה אחרונים הולכים בשיטת השולחן ערוך והרמ"א כמו המגן אברהם והגר"א, וכן בחמד משה השיב על כל ראיותיו של הטורי זהב וכן בשאילת יעב"ץ מסכים גם כן עם השולחן ערוך. (ביאור הלכה).
ומסיים שם שעל כן נכון להתנהג בזה כמו שהסכימו כמה אחרונים, שבבית הכנסת אין לשנות המנהג שנהגו מעולם להדליק נר חנוכה קודם ובביתו ינהג כרצונו, וגם בפרי מגדים כתב שאין לגעור על שום אדם כי יש לו על מי לסמוך.
ואמנם נתפשט המנהג בתפוצות ישראל להבדיל קודם ואחר כך להדליק נרות חנוכה, מאחר ותדיר קודם, וכן כתוב בספר הקדוש מאור ושמש פרשת מקץ (דיבור המתחיל וישא עיניו) בשם הרבי מלובלין, שבזה הלכה כמו הטורי זהב להבדיל תחילה ואחר כך להדליק נר חנוכה. ומסביר שם הטעם גם על פי הסוד, וכן מובא בספר המנהגים חב"ד. וכן הוא בבן איש חי פרשת וישב אות כה, שזוהי הדרך הנכונה יותר, וכן נהג החזון איש להבדיל ואחר כך להדליק נרות חנוכה, אך הפרושים בירושלים נוהגים להדליק נרות חנוכה ואחר כך להבדיל.
וזמן ההדלקה בבית הכנסת הוא לאחר תפילת שמונה עשרה ולאחר קדיש תתקבל – לפני עלינו לשבח, שכמובן שזהו לפני הבדלה על הכוס כמבואר לעיל. ואמנם יש נוהגים להדליק לפני אמירת ויהי נועם ואתה קדוש שאומרים בכל מוצאי שבת, והטעם שמאחר וישנו צורך הלכתי להתעכב על יד הנרות במעט משום פרסום הנס, הרי שעל ידי שההדלקה תהיה לפני אמירת קטעים אלו יתעכבו הציבור במעט לאחר ההדלקה על הנרות.
אך מצד שני יוצר הדבר בעיה, מאחר וישנו בעיה להפסיק בין תפילת שמונה עשרה לבין קדיש תתקבל, כי אין להפסיק ביניהם מאחר וקדיש תתקבל הוא סיום של תפילת שמונה עשרה, שלכן אומרים בו תתקבל צלותהון דכל בית ישראל, שלכן גם לגבי מצוות ספירת העומר, סופרים בדוקא לאחר אמירת קטעים אלו של ויהי נועם ואתה קדוש ואמירת קדיש תתקבל – במוצאי שבת.
העולה מן האמור: שהמנהג הנכון, שבבית הכנסת מדליקים לפני הבדלה. ובבית מעיקר הדין ניתן לעשות כב' האופנים, או להדליק קודם או להבדיל קודם. אך המנהג הנפוץ בקהילות ישראל, להבדיל קודם, ורק לאחר מכן להדליק את הנרות. ואמנם אמירת 'ויתן לך' שנוהגים לומר בכל מוצאי שבת לאחר הבדלה, יאמרו לאחר הדלקת הנרות.