נושא:

מעשר לשליח

האם והאיך שליח שלא מקבל שכר יכול לתת מעשר או צדקה ?
א. האם בכלל מותר לו לתת מכסף הבית חב"ד צדקה למוסדות אחרים ?
ב. האם יש בזה איזה שהוא גבול . דהיינו האם יהיה מותר לתת צדקה בתאריכים שבהם יש להוסיף בצדקה למרות שמצב הבית חב"ד הוא בגירעון ?
ג. איך יתן מעשר . הרי ההכנסה שלו לא מוקצבת ולא ברורה בכלל והיא בשווה כסף ולא בכסף . ?

ההלכה היא שמי שאין לו כדי פרנסתו פטור מלשלם דמי מעשר.

בוודאי שמישהו שלא מרוויח משכורת אין עליו חיוב מעשר.

הדרך הנכונה היא שהשליח לא יחיה מקופת בית חב"ד אלא שהוא יהיה עובד של הבית חב"ד שלוקח ממנה משכורת ומהמשכורת שהוא מקבל בפועל הוא יפריש מעשר.

מי שמשלמים בשבילו שכר דירה אינו צריך לשלם על זה מעשר וכן מי שנותנים לו לאכול ממטבח ציבורי אינו צריך לעשר מתנות אלו. 

אבל מי שמקבל משכורת דרך מוצרים בהחלט מוטל עליו חיוב מעשר ואז יש להעריך שווי מה שהוא מקבל ולפי"ז להפריש מעשר.

הרבי היה מורה שכאשר אינו יכול לשלם מעשר בגלל מצבו הכלכלי מ"מ ירשום בפנקס הסכום שהיה אמור לתת למעשר ובעזה"י כאשר ירווח לו יתן הכספים האלו לצדקה (ולפעמים היה כותב לתת לכה"פ  %1 או %5).כסף שנתרם לבית חב"ד אמורה ללכת לפעילות של אותה בית חב"ד וממילא לתת אותם למוסד אחר הוה העברה על כוונת הנותן  ואין משנים מצדקה לצדקה כשהנותן נתן למטרה ספצפי. והדרך להתיר את זה הוא אם במוסד יהיה רשום שחלק ממטרתו היא לעזור לנזקקים ולמוסדות אחרים ממילא גם על דעת זה תרם התורם.אבל זה לא קשור לחיוב מעשר הפרטי של השליח  שזה תלוי במששכורת שלו האישי.

מקורות

מגילה דף כ"ח ע"א.

שולחן ערוך או"ח סימן קנ"א ס"א.

משנה ברורה שם סק"א, סק"ב.

מגן אברהם שם סק"ג.

כף-החיים שם סק"ח.

בעל הטורים דברים כו, יט.

שו"ע הרב אורח חיים סימן קכ"ד ס"ו, וס"י. הובא בסידור לאחר תפילת שמו"ע שחרית.

אגרת הקודש כ"ד בסופה.