בשו"ע נפסק, שאם אחד מהשותפים עשה סחורה בנבילות וטריפות והרויח, השכר מתחלק בשווה, ואם הפסיד ההפסד לעצמו. וביאר הסמ"ע: "משום שיש איסור בעסק סחורתן, נמצא שהוא שינה להתעסק בדבר שאין הדרך לסחור בו, וכל המשנה ידו על התחתונה". כלומר כיון שהם סיכמו להתעסק במוצרי (ובדרכי) היתר ושותף אחד עשה שלא כפי הסיכום עליו לחלוק את הרווחים עם שותפו אך אי אפשר לחייב את השותף על ההפסדים. י"ל שכן הדין בנידוננו, שסיכמו לנסוע במוצאי שבת והשותף שאינו דתי היפר את הסיכום עליו לשאת בתוצאות הנזק שאירע (למרות שהדבר קרה במוצאי שבת).