תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש איסור לחמם בשר ודגים יחד? ב) האם האיסור הוא גם בזעה הנוצרת מחום? ג) האם יש הבדל אם ישנם שאריות ממשיות מהבשר במיקרו גל? ד) האם יש הבדל בין אם חיממו בו בשר בתוך עשרים וארבע שעות לחימום הדגים או לא?

ראשית יש לציין שאם רוצה לחממם אותם יחד ממש אסור לכתחילה, כמבואר בשולחן ערוך יורה דעה הלכות מאכלי עובדי כוכבים סימן קטז סעיף ב, שצריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד, מפני שקשה לצרעת. והוסיף הרמ"א, שכמו כן אין לצלות בשר עם דג, משום הזיעה היוצאת מהם בשעת החימום. אמנם בדיעבד זיעה אינה אוסרת.

ואין זה רק בבשר בהמה ממש, אלא גם בעופות יש איסור זה, כמבואר בפתחי תשובה שדן בשומן אווז שנתערב תוך תבשיל של דגים אם יש חשש סכנה בדבר או לא, שאולי אין סכנה רק בבשר בהמה מה שאין כן עופות שנבראו מהרקק וברגליהם יש להם קשקשת כדגים. ומביא שם שלמעשה אין חילוק בזה וכן מוכח מדברי הפוסקים.

ואם מדובר בכלי שהוא בלוע בן יומו מבשר, אזי תלוי: אם הוא נקי מותר, ואם לא נקי אסור, כפי שמבואר בטורי זהב יורה דעה סימן צה סימן קטן א. והטעם משום דהוה נותן טעם בר נותן טעם של היתר. פירוש שתחילה אין ממשות של בשר רק טעם דהיינו הבשר נתן טעם בקערה, והקערה בדגים, ועדיין כולו היתר. וטעם קלוש הזה אין בו איסור, ובאיסור אפילו כמה פעמים נותן טעם בר נותן טעם הכל אסור.

וכן הוא המנהג להקל למעשה, וכפי שמבואר בארוכה בשאלות ותשובות שבט הלוי חלק ו סימן קיא, שמביא שם שאפילו לכתחילה נוהגים לנקות כלי בן יומו במים וסבון ולבשל בו בשר אחרי דגים או להיפך. ומשמע קצת שרצה לומר שלוקח סבון בכדי לפגום את הטעם. אולם באמת במקור הדברים מוכח שהוא בכדי לנקות את המחבת או יורה של בשר בן יומו במים ואפר מהשמנונית בעין שעליה, ולבשל בה דגים בלבד.

כמו כן, אם מדובר בתבשיל של דגים או בשר חריפים אזי יש להימנע, כמבואר שם בענין כלים שמנהג העולם להקל לבשל דגים בכלי בשר ולהיפך, וגם בזה המדקדקים מיחדים כלי בשר ודגים לבשול כל אחד בנפרד, ובענין מכונת בשר שטוחנים בה בשר, אם זה בלי דבר חריף דינו כמו כלי בישול, וקל וחומר להקל משם.

אבל אם דרך לשים שם בצל וחריף אחרי שטחנו בשר וחריף של בשר שישנו דוחק הסכין וחריף, אם כן יש לחוש לטעם בעין שיוצא על ידי חריף של בצל. ואמנם גם בזה איכא מקילים כיון שיש אומרים שגם זה על כל פנים לענין סכנה נקרא רק טעם לא בעין, אף על פי שלענין איסור אינו כן. ועוד שהרי ישנו מי שאומר שבצל לא נקרא חריף, ולצורך יש לסמוך על כך.

ויש לציין, שיש מהדרים לייחד כלים נפרדים, כפי שכתב בחכמת אדם שער איסור והיתר כלל סח סעיף א; סכנה בדבר לאכול בשר ודג שנתבשלו או נצלו יחד שקשה לצרעת, ולכן חתיכת דג שנפל לקדירה של בשר או איפכא אסור עד שיהא ששים שאז נתבטל טעמו. אבל פליטת כלים אפילו בני יומן אינו אוסר, כמפורש בספר איסור והיתר. וראה בטור מה שכתב בסימן קטז שיש מחמירים לייחד להם כלים נפרדים לכל אחד בפני עצמו.

העולה מן האמור, שלחמם בשר ודגים יחד ממש, או אם יש ממשות של שאריות בשר ב'מיקרוגל' ממאכלים קודמים של תבשילים שחיממו בו, אזי אסור הדבר משום חשש סכנה. אמנם אם הוא נקי לגמרי, ורק שבלוע בו מתבשילים בשריים קודמים, אזי אם מדובר בבליעה שהיא בן יומה, יש להימנע לכתחילה, אך בדיעבד אינו אוסר. ואם מדובר שהבלוע אינו בן יומו - מותר לכתחילה. (אלא אם כן מדובר בתבשיל חריף).

ויש מחמירים לעצמם, לייחד כלים נפרדים לבישול וחימום דגים ובשר.