נושא: כשרות

מינוי בלנית

האם ניתן למנות 'בלנית' למקוה נשים, אחת שאינה שומרת תורה ומצוות?

מאחר וכיום תפקיד ה'בלנית' היא לשמור ולבדוק שהטבילה נעשית כהלכתה, הרי שאין למנות אלא מי שיודע ההלכות והפרטים הכרוכים בכך, ושלא תקל (אף מחוסר ידיעה) – בדברים הכרוכים באיסורי כרת ר"ל. מה שלא שייך באשה שאינה שומרת תורה, אם לחוסר ידיעתה או לחוסר חיבורה לדבר.
[חשוב להדגיש שרובם של אחינו בני ישראל שאינם שומרי תורה, הרי הם בגדר "תינוק שנשבה" להרבה פוסקים, ומ"מ אי"ז הוראה להקל עכ"פ בנידון דידן. כמו"כ הדברים המובאים במקורות הוא להורות עצם הדין, ללא קשר לגדרו כלפי שמים].

מקורות

כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פט סעיף ג): מיהו אם אין בשר בתבשיל, רק שנתבשל בקדירה של בשר, מותר לאכול אחריו גבינה, ואין בו מנהג להחמיר.


והקשה בש"ך (ס"ק יט): לקמן ריש סי' צ"ה יתבאר דאפי' לאכלו עם גבינה מותר, דהוי נ"ט בר נ"ט? [שלמרות שאסור לכתחילה לעשות נ"ט בר נ"ט, מ"מ אם כבר עשה כן, מותר בדיעבד לאוכלו אף עם חלב ממש].


ותירץ: ונראה דהא דאשמועינן הכא דמותר לאכול גבינה אחר כך, היינו אפילו נתבשל בקדרה שלא הודחה יפה, דהוי קצת ממשות של איסור, דבכה"ג אסור לאכלו עם גבינה כמבואר לשם, ושרי הכא. [לאכול אחריו חלב – בלא המתנת שש שעות].


וכתב רבי עקיבא איגר (שם, על דברי הש"ך): לענ"ד י"ל דנ"מ, דאפי' אם בשלו חומץ דחריף, בקערה של בשר, דאין בו משום נ"ט בר נ"ט, אפ"ה מותר לאכול גבינה אחריו. [- ללא המתנת שש שעות].