שלום וברכה.
באופן כללי מידת הנצח עניינה להתגבר על המכשול הקיים לממש את הרצון.
כלומר, לאחר שהאדם מזהה שיש לו רצון למשהו, כמו לדוגמא רצון ללמוד, אך יש משהו שמאיים ומפריע לרצון הזה להתממש, כמו עצלות, או חוסר זמן וכדומה, שבגללם הרצון ללמוד לא מתממש,  הרי מול הסיבה המונעת, מעוררים את מידת הנצח שאומרת - אנו מתגברים על המניעה, בעקשנות, בהתמדה,בלי להתחשב במפריע ובמניע, יהיה מה שיהיה - אני יעשה ויגשים את הרצון בסעייתא דשמיא.
התעקשות להגשים את הרצון, היא לא רק מול ההפרעה עצמה, אלא גם מול הסיבה של ההפרעה. לדוגמא , אם הסיבה לעצלות היא חוסר חשק, הרגל שלילי וכדומה, מידת הנצח מתגברת על הסיבה המונעת, ומעוררים בזה כוחות פנימיים בהתעקשות פנימית. העצלות אומרת אין לי חשק, באה מידת הנצח ואומרת, למרות שאין לי חשק בכל זאת אתגבר על עצמי, אתגבר על היצר שלי, ואשב ואלמד וכו'. 
בחסידות מוסבר בהרחבה שמידת הנצח שורשה ב"על מודע". בכתר.
בספר התניא מביא אדמו"ר הזקן דוגמה למידת הנצח מאב אשר צריך להתגבר על מחסומים בשביל ללמד את בנו. ואלה דבריו שם (איגרת הקודש, סימן טו): "כגון שרוצה להשפיע דבר חכמה ללמדה לבנו, אם יאמרנה לו כולה כמו שהיא בשכלו, לא יוכל הבן להבין ולקבל, רק שצריך לסדר לו בסדר וענין אחר דבר דבור על אופניו מעט מעט . . וגם בכלל בחינת נצח הוא לנצח ולעמוד נגד כל מונע ההשפעה והלימוד מבנו מבית ומחוץ. מבית היינו להתחזק נגד מדת הגבורה והצמצום שבאב עצמו שהיא מעוררת דינים ברצונו על בנו לומר שאינו ראוי לכך עדיין ...".
אף על פי שהקשר של האב לבנו הוא קשר פנימי, הנובע מעצמיותו של האב, הרי כדי לממשו ולבטא אותו בלימוד ובהשפעה, האב צריך לעיתים להתגבר על מניעות שונות. מידת הנצח היא התגברות על מחסום חיצוני, אף על פי שבמהות הפנימית יש עונג ושייכות אל הדבר.
כך גם בחיי האדם. אף על פי שבהתחברות הרוחנית שלו אל עצמו הוא מאושר, הרי בחיים המעשיים הוא מתמודד עם מצבים של חוסר שלמות ועם שחיקה טבעית שיש צורך לנצח אותה. ההתגברות אינה נעשית מאליה אלא דורשת מאמץ ופעילות מכוונת.

הרחבה בענין מידת הנצח תוכל למצוא גם בקישור הזה https://daat.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%97/