תופעה מיוחדת ומדהימה אנו רואים בל"ג בעומר, המוני בית ישראל, מכל העדות והחוגים, דתיים ואף כאלה שאינם כאלה לעת עתה, שמחים ומשתתפים בשמחתו של רשב"י. דבר זה מלמדנו שברשב"י טמון ענין נפלא השייך לכללות עם ישראל.

הרבי מסביר, כי הענין המיוחד של רשב"י הוא תורה, וכפי שהגמרא אומרת על רשב"י שהיה "תורתו אומנתו", אך גם בתורה עצמה ישנם חלקים שונים, והמיוחד אצל התנא האלוקי רשב"י שהוא הסיר את המחיצות שבין החלקים השונים.

מה פירוש הסרת המחיצות?

ראשית, בצד הפשוט של הדברים – אנו רואים ברשב"י שילוב של הנגלה והפנימיות. הוא היה מגדולי התנאים שעסקו כמובן בנגלה של התורה, ומצד שני – גילה בעולם את פנימיות התורה.

אך יש בזה גם השלכות לאופן הלימוד: לימוד הנגלה שבתורה – הגמרא המשנה וההלכה - מצטיין בכך שהוא בא בהבנה והשגה שכלית. לימוד הפנימיות שבתורה – מצטיין בכך שמורגש בזה הקדושה והאלוקות שבתורה, מעצם זה שמודבר על עניינים ונשגבים הקשורים לידיעת ה'. והחיבור של הפנימיות והנגלה כאחד בא לידי ביטוי בכך שגם לימוד הנגלה הוא מתוך חיות והרגשת הקדושה של פנימיות התורה, ומצד שני  גם לימוד הפנימיות הוא באופן של הבנה והשגה, כמו הנגלה בתורה.

וכפי שמובא בתיקוני הזוהר בקשר לאופן הלימוד של ענייני הנסתר, שהלימוד צריך להיות באופן של "יתפרנסון מיניה", ופירוש הדברים הוא, שהלימוד יהיה באופן כזה שמבינים ומשיגים בשכל את הרעיונות העמוקים וזה ממלא ומזין את האדם, כמו אוכל ופרנסה גשמית.

כל עוד לימוד פנימיות התורה הוא באופן של רמזים בלבד או קודים קבליים, אך ללא הבנה והשגה ממש, עוד לא התבטלה המחיצה בין הנגלה והפנימיות, רק כשהפנימיות באה באופן של התגלות, ממש כמו לימוד סוגיה בגמרא, נעשה חיבור שלם של הנגלה והפנימיות. זהו החידוש המיוחד של גילוי תורת החסידות, ובפרט באופן של חכמה בינה ודעת – שהשלימה את דרכו של רשב"י, שנעשה גילוי שלם, בהבנה והשגה, של הרעיונות העמוקים ביותר בפנימיות התורה.

באופן כללי ניתן למנות שני עניינים מהותיים שנפעלים על ידי לימוד פנימיות התורה: א. כאשר לומדים פנימיות התורה נמצאים בגאולה פרטית ואישית, ועל דרך הנאמר על רשב"י "שלפניו לא נחרב הבית", כלומר, שלגבי עוצמת נשמתו – לא היה חורבן בית המקדש כלל. ב. על ידי לימוד פנימיות התורה מביאים את הגאולה האמיתית והשלימה, וכפי שמובא בזוהר בפירוש: "בהאי חיבורא דילך . . יפקון ביה מן גלותא ברחמים", וכלשון הידועה "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה".

בשיחות של הרבי על ל"ג בעומר, מבואר פעמים רבות ההדגשה של רשב"י על חשיבות אחדותם של ישראל, כפי שדרש על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". אחדות ישראל קשורה לפנימיות התורה. הכיצד? ההבדלים בין איש לרעהו הם רק ברובד החיצוני, של הגוף והנפש הבהמית, אך מצד הפנימיות והנשמה – קיימת אחדות, ולכן כאשר מגלים את השורשים המשותפים לכל ישראל – מתאפשרת ומתגלה האחדות בעם ישראל.

ומאחר שהתורה וישראל הם במהותם דבר אחד, הרי על ידי פנימיות התורה ניתן לחשוף ולגלות את הפנימיות של הנשמה, ומצד הפנימיות כאמור – כל ישראל אחים ממש, באחדות שלימה.

אך אחד העקרונות החשובים ביותר הוא, שהרעיונות הנעלים והעמוקים ביותר צריכים לבוא גם באופן הפשוט והגשמי ביותר. הרבי ייסד את מנהג "תהלוכות ל"ג בעומר", בהן מתאספים ילדי ישראל מכל העדות והסוגים לתהלוכה, באחדות, ברחובה של עיר, בסיסמאות של קדושה, ובשירה וזמרה - תחת דגלו של רבי שמעון בר יוחאי. בתהלוכה לא עומדים במקום אחד, אלא צועדים והולכים. דבר זה מרמז – הסביר הרבי – על הצורך התמידי לצעוד ולהתקדם בפעולות החיוביות ובענייני עבודת השם.

גם במנהג זה ניתן לראות את העיקרון האמור בחיבור הנגלה והפנימיות: הפנימיות של היהודי, הנשמה, לא נשארת רק בבית המדרש פנימה, אלא יוצאת ובאה בגילוי, לעין כל, ברחובה של עיר – "דירה לו יתברך – בתחתונים".

ערב ל"ג בעומר, זה הזמן לקבל החלטות טובות, להוסיף בלימוד פנימיות התורה, להגביר את הפצת מעיינות החסידות חוצה, לכל אחד ואחת, אשר בזה מגלים וממשיכים את עומק התורה עד למטה מטה. יש לנצל את יום הסגולה של רשב"י - ל"ג בעומר, לכל עניינים אלו, ובפרט להשתתפות בתהלוכות ל"ג בעומר ברחובה של עיר, ו"כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", כולל דוחק הגלות, אשר בזכות פנימיות התורה נגאל בגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.