מהו חסיד?

היום יש הרבה אנשים שקוראים לעצמם חסידים או חסידים כללים או חסידים של אדמו"ר או רב מסויים. האם הכוונה של 'חסיד' זה רק שיש לו רבי או שיש משמעות נוספת למושג 'חסיד'?

בפתגם של 'היום יום' שהרבי בחר לכותבו ליום הסגולה – י"ד בכסלו מובא הסבר מעמיק לגבי הגדרת שם 'חסיד' ביחס לשמות ותארים אחרים ויש בו גם הסבר בעניין השם 'תמים' שגם הוא שייך בוודאי אלינו.
וכך מתחיל הפתגם האמור:
באחת משיחותיו ביאר אאמו"ר [הרש"ב] ותוכן דבריו: יש צדיק ישר תמים חסיד.
צדיק – על שם קיום מצוות עשה – ממשיך גילויים דסדר ההשתלשלות. ישר – ע"ש קיום [מצוות] לא תעשה – גילויים למעלה מסדר ההשתלשלות. תמים – הערנסקייט [=רצינות] – גילויים ד"טעם עצו ופריו שוים" התחברות סוכ"ע וממכ"ע.
ראשית נחדד את המעלה של השם 'תמים' על פי ההסבר הנ"ל.
השם 'צדיק' קשור למילים צדק צודק ודומותיהן. ההתנהגות המאפיינת את הצדיק היא התנהגות המתחייבת על פי הצדק: הצדיק מקפיד לעשות את המוטל עליו. הקפדה זו באה לידי ביטוי בעיקר בקיום מצוות עשה: לימוד תורה הנחת תפילין נתינת צדקה וכדומה. האור האלוקי הנמשך על ידי הנהגה זו הוא האור של 'סדר ההשתלשלות' שאותו מעשי היהודי מסוגלים להמשיך.
גם ה'ישר' מקפיד מאוד לקיים את רצון ה' בעולם אבל ייחודו שהוא עולה בדרך ישרה ונזהר מדרך עקומה היינו נשמר שלא ייכשל ויעבור חלילה על רצון ה' אפילו בדקויות משום שכל עבירה נחשבת עיקום ועיוות שהם הפך היושר. הישר נזהר עד מאוד מדברים שליליים – מעשיית מעשה שנאסר במצוות לא תעשה. בזהירות שהוא נוקט הוא מגלה את האור שלמעלה מההשתלשלות. כדי לגעת באור זה לא די בעשייה חיובית: חייבות להצטרף אליה זהירות והקפדה על הימנעות – מ'לא תעשה' ומהתרחקות מהשפעה שעשויה להיות לתפיסות מעוותת ועקומות עליו.
דרגתו של ה'תמים' גבוהה מדרגתם.
כדי להבין את החידוש הטמון בשם זה – הרבי מבאר שה'תמימות' היא בדוגמת המציאות ששררה בגן עדן קודם החטא שהעץ והפרי היו שווים זה לזה בטעמם.
הפרי הטעים שטעמו מתוק לחיך ואכילתו גורמת לאדם תענוג וסיפוק מסמל את המעלות הגלויות של האדם; והעץ שהוא כעין מקור הפרי (הפרי צומח עליו ובלעדי העץ לא יהיו פירות) ומאז החטא ניטל ממנו הטעם שהיה בו מסמל את המקור הנסתר ונעלם. המעלות האמיתיות שהן המקור חבויות וזו הסיבה שפעמים רבות הן אינן ניכרות כלפי חוץ ולא רק הסביבה אינה מבחינה בהן אלא אפילו האדם עצמו – לא תמיד מכיר בקיומן בתוכו.
תמים הוא מי שרואה את השלמות הוא מבין שהצד הגלוי החיצוני איננו הכל והוא מסוגל להבחין גם בצד הנסתר והפנימי שבו היינו במעלות העצמיות שבתוכו ולהתחבר אליהן.
המעלות הגלויות הן הכישרונות הגלויים שהאדם מזהה שקיימים בו וההצלחות שהוא חווה בזכותם. החיבור להיבטים הגלויים קל וטבעי; אבל איננו אמורים להסתפק בו. עלינו להאמין שקיים בנו ערך עצמי פנימי לא מותנה מעצם היותנו יהודים שבתוכנו שוכנת נשמה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש ומעצם השליחות הייחודית שנועדנו למלא בעולם.
ההנהגה של התמים צריכה להיות הנהגה שמסוגלת לתת ערך וחשיבות גם למקום הפנימי שבנו ולחיות גם אותו. זו הכוונה הטמונה באותו טעם הטמון הן בעץ הן בפרי. התמים טועם ומרגיש את המעלות הגלויות שבו אך לא אותן בלבד אלא גם את המעלות הנסתרות שבו. הוא מכיר ויודע שלכל אחד חשיבות עצמית ומשום כך יש לו ערך בדיוק כמו לכל אדם אחר.
הנהגה כזו מחברת את ה'סובב' וה'ממלא': האור הגלוי והאור הנסתר.
לאחר מכן ממשיך הרבי בפתגם האמור:
למעלה מכולם חסיד ויש בזה ג' מדרגות:
א) שעניני העולם אינם מטרידים ומבלבלים אותו; כל אחד ואחד יכול להגיע לזה וכאו"א מחוייב להגיע לזה.
החסיד בדרגה הראשונה לא מאפשר לענייני העולם לבלבל אותו ולהשתלט עליו.
הבעיה הקשה ביותר שבני האדם מתמודדים עימה היא השפעת הסביבה. האדם מושפע מכל הקורה סביבו מוטרד ולמעשה נשלט. במקרים רבים האדם איננו בוחר בחירה אמיתית ועצמאית ומנהיג־מנהל את עצמו אלא גורמים שונים סביבו הם שמנהלים ומנהיגים אותו והוא – נגרר.
החסיד אפילו הגיע רק לדרגת החסידות הראשונה נמצא מעל ענייני העולם. הוא לא מתפעל כאשר מישהו חושב אחרת ממנו הוא לא מתבייש מלעג של אחרים כהנחיית השולחן ערוך "אל יבוש מפני המלעיגים". כיוון שהוא מעל העולם כל אלו ודומיהם אינם מטרידים אותו כלל.
הרבי מדגיש שכל אחד יכול להיות חסיד בדרגה זו ולפיכך – מחויב בכך. ההתנהלות הבסיסית של החסיד מתאפיינת באומץ ובעמידה על ערכי התורה והם נותנים לו את הכוח שלא להתפעל מהעולם ולא לאפשר לו לבלבל אותו ואת מחשבותיו.
ב) שכל עניניו הם אלוקות. ואף ש"לא רחוקה היא ממך גו'" מכל מקום אין זה שייך לכאו"א.
החסיד שהגיע לדרגה השנייה מונח בגאולה וחי בה.
בגאולה העולם יגיע למצב שבו "מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת־ה'" (ישעיהו יא ט) כלומר: ידיעת ה' תהיה נחלת העולם כולו רק בעתיד ואצל החסיד – היא נחלתו כבר בהווה. החסיד כבר יודע שהאלוקות שורה בכול והכול הוא אלוקות. החסיד מונח בענייני אחדות ה' ביציבות מלאה וממילא העולם לא מטריד אותו ולא מבלבל אותו. כל החוויה שלו היא חוויה של אלוקות ומשום שהעולם והאלוקות – חד הם הרי אין לו שום "צורך" להתגבר על טרדות שנגרמות בשל ענייני העולם. העולם אינו גורם לו שום טרדה ואם הטרדה אינה קיימת בוודאי אין צורך להתמודד עימה או להתגבר עליה.
הרבי מדגיש שחיי גאולה כאלה מבטאים דרגה גבוהה מקודמתהּ ולא כל אחד מסוגל להשיגהּ ומכל מקום ראוי לשאוף להשיגהּ ולמצער להתקרב אליה.
ג) מ"ש ב"תיקוני זהר": "איזהו חסיד המתחסד עם קונו – עם קן דיליה" ופירש בספר של בינונים [=התניא] שזהו ליחדא קוב"ה ושכינתיה בתחתונים ולא לרוות נפשו הצמאה בלבד.
החסיד שהגיע לדרגה השלישית איננו מחפש להיות קרוב לאלוקות ולא משום שאין בו צימאון לקרבת ה' אלא כי ריווי צימאונו שלו איננו עומד בראש מעייניו. הוא מרוכז בשליחות שלו. הוא חושב לעצמו מה הקב"ה רוצה ממנו ובאיזו דרך ייטיב למלא את שליחותו בעולם. כל מחשבותיו ורצונו – לגמול חסד כביכול עם הקב"ה. אחד הביטויים לכך הוא שגומלים חסד עם יהודים – וכיוון שבכל יהודי יש חלק אלוקה... הרי שהחסד שגומלים עימו כמוהו כחסד שגומלים עם ה' יתברך.
החסיד בדרגה הנעלית איננו חושב על עצמו כלל לא על הגשמיות שלו ולא על הרוחניות שלו. במה הוא עסוק? במילוי השליחות שלו בעשיית חסד אמיתי – בהוצאת הכוונה האלוקית מן הכוח אל הפועל.
זוהי ההגדרה הבסיסית והעצמית של חסיד: חסיד הוא מי שמתגבר על הנטייה הטבעית לפעול טובת עצמו; הוא מציב לנגד עיניו את טובת הזולת ופועל למענו.
תיאור זה עולה בקנה אחד עם הפתגם הידוע "חסיד שורפן": בציפורניים שורה כידוע רוח רעה ולכן יש לאבדן מן העולם. הגמרא אומרת שהצדיק קובר את הציפורניים ואילו הרשע זורקן; והחסיד? הוא איננו מסתפק בהטמנתן (משום שייתכן שבעתיד יקרה משהו שיגרום לחשיפתן) – אלא שורפן. אומנם שרפת הציפורניים (המסמלות את הקליפה בעולם) איננה חוויה נעימה בגשמיות ואפילו עלולה להזיק ברוחניות (על פי הסוד כאשר אדם שורף חלק מגופו עלול להיגרם לו נזק) – אבל כיוון שדאגתו של החסיד נתונה לזולתו הוא מוכן לעשות מעשה שיש בו משום הקרבה אישית ובלבד שייטיב לזולת.
זו מטרתו לכתחילה – זו שליחותו. ועם זאת חשוב לדייק שבסופו של דבר גם הוא יצא נשכר מן העיסוק במילוי שליחותו מילוי שפירושו מימוש הכוונה שליוותה את הורדת נשמתו לעולם. ומכל מקום ה"רווח" שלו איננו מעסיק את מחשבתו כלל. הוא עסוק בעשיית המעשה הנכון ובמילוי השליחות והרווח מגיע ממילא.
המהות השוכנת בעומק נשמתו של החסיד היא אפוא ההתמסרות לשליחות.
התמסרות כזאת היא המעלה הגבוהה והבוגרת ביותר שהאדם יכול להגיע אליה: התמסרות כזאת פירושה שאין בו שום אנוכיות – לא בגשמיות ולא ברוחניות. כל כולו מסור לכוונה העליונה שלו.
נודה על האמת – לא תמיד התנהגותנו הולמת את הכינויים 'תמים' ו'חסיד' שאנו מתהדרים בהם. אבל כיוון שהשמות עלינו מחובתנו לפעול כדי להיות ראויים להם ובמיוחד בימי ההכנה לי"ט בכסלו. עלינו להתחזק בשתי הנקודות המבטאות את תוכנם:
נשתדל להיות תמימים – נחיה את הצד הגלוי שלנו אבל לא נסתפק בזה אלא נדאג לחיות גם את שטמון בנו בעומק כפי שהרבי מלמד אותנו בשיחותיו ובפרט בשיחות של "דבר מלכות" וכו'. ונתאמץ להיות חסידים – נדע ונכיר שמילוי שליחותנו בעולם הוא־הוא העיקר.
כדי להגיע לדרגות אלו נחוצה תודעה בוגרת. ברור שילדים קטנים העסוקים בסיפוק רצונותיהם והשגת תענוגות אינם מסוגלים לפתח תודעה כזאת ואין ביכולתם להתבונן בנסתר שבתוכם פנימה ובוודאי לא להרהר בשליחות הייחודית להם ובדרך שבה ייטיבו למלא אותה. פיתוח תודעה כזאת – הוא משימתם של בוגרים.
בגאולה העולם יגיע לשיא התפתחותו ויהיה "בוגר": הוא יכיר את המציאות האמיתית יבין שהכול הוא אלוקות וידע שאין עוד מלבדו ודווקא למטה בדירה בתחתונים מתגלה עצמותו יתברך. ערב הגאולה נדרשים גם אנו לחיות חיים בוגרים: לפתח בתוכנו יכולת פנימית שתאפשר לנו להתעלות מעל ה'אני' החיצוני ולהתייצב מול הכוונה הפנימית.
החסידות – שהפצתה ולימודהּ הם ההכנה לגאולה היא תורה המתאימה לבוגרים ולא זו בלבד: היא גם מביאה את היהודי לבגרות האמיתית לבריאות הנפשית הפנימית העמוקה ביותר ולהתפתחות האנושית הנעלית ובכל אלו – היא מביאה את העולם כולו לגאולה.

מקורות

עדיף שימתינו מעט עד שיאמר אחד מן הציבור "כהנים", מאחר ועי"כ החיוב של ברכת הכהנים יהיה מהתורה.


מקור: ראה בשולחן ערוך אורח חיים הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים סימן קכח סעיף ד: כשהכהנים אינם רוצים לעלות לדוכן, אינם צריכים לשהות חוץ מבהכ"נ אלא בשעה שקורא החזן: כהנים, אבל כדי שלא יאמרו שהם פגומים נהגו שלא ליכנס לבהכ"נ עד שיגמרו ברכת כהנים.


ובמשנה ברורה סימן קכח ס"ק יג: אלא בשעה וכו' – ר"ל וממילא אין חל עליהם שום חיוב אפילו כשיכנסו אח"כ וכנ"ל בס"ב:


ובשולחן ערוך אורח חיים הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים סימן קכח סעיף ב: כל כהן שאין בו אחד מהדברים המעכבים, אם אינו עולה לדוכן אף על פי שביטל מצות עשה אחת, הרי זה כעובר בג' עשה אם היה בבהכ"נ כשקראו כהנים, או אם אמרו לו לעלות או ליטול ידיו.


ובמגן אברהם סימן קכח ס"ק ב: כשקור' כהנים. ודוק' שעקר רגליו בעבודה או שא"ל קודם רצה לעלות אבל אם לא עקר רגליו אינו רשאי לעלות וכמ"ש ס"ח וכ"מ בר"ן ועס"ך:


ובמשנה ברורה סימן קכח ס"ק ט: כשקורא כהנים – דבלא"ה אינו עולה דכתיב אמור להם ומתרגמינן כד יימרון להון והוא קריאת כהנים שאנו אומרין וע' לקמיה בס"ק י'. וכתב המ"א ודוקא שעקר רגליו בעבודה אבל אם לא עקר רגליו אינו רשאי לעלות וכדלקמן בס"ח ואף דהחזן קרא כהנים או שא"ל בפירוש לעלות אינו עובר בעשה והא"ר הביא בשם תשובת מהר"ם מינץ שמסתפק בזה דאולי באופן זה מחוייב לעלות ע"כ יש ליזהר שלא להיות אז בבהכ"נ כדי שלא יבוא לזה ובלא"ה יש לעשות כן משום שלא יאמרו עליו שהוא פגום דמי ידע שלא עקר רגליו קצת בעבודה:


ובמשנה ברורה סימן קכח ס"ק י: או אם א"ל – זה קאי ג"כ בשהיה בבהכ"נ ולא כשאמרו לו בחוץ רק דבא המחבר להורות לנו דאין נ"מ בדין בין תיבת כהנים שקורא החזן בכלל לכל הכהנים או שאמרו לו בפרט לעלות או במה שאמר לו השופך מים ליטול ידיו דהוא מרמז ג"כ על ברכת כהנים כולם בכלל אמור להם הוא ועובר בעשה אם אינו עולה וכ"ז מיירי ג"כ לפי דעת המ"א הנ"ל שעקר רגליו בעבודה. ועיין עוד בבה"ל שביררנו שם עוד דברי המחבר כולל ג"כ דאם שאמרו לו בביהכ"נ קודם שגמר ברכת רצה דהיה אז ביכלתו לעקור רגליו ולא רצה דעובר בעשה לכו"ע ועי"ש עוד במה שכתבנו:


ובעולת תמיד סימן קכח ס"ק ז: או אם אמרו לעלות. פירוש אפילו קודם שקראו להם הש"צ אם יאמרו להם לעלות או ליטול ידיהם צריכים לעלות. וכתב המרדכי [מגילה סי' תתיז] אף דיש שם כהנים אחרים אם לא יעלה יעבור בעשה, ופשוט הוא:


ובביאור הלכה סימן קכח סעיף ב ד"ה או אם אמרו לו לעלות: הנה אם אמרו לו לעלות בעת ברכת רצה ולא רצה לעקור רגליו כלל והיה בבהכ"נ עד שהתחילו הכהנים לישא כפיהם ממש ולא עלה עמהם ברור דעובר בזה בעשה אף דהיה מוכרח מצד הדין שלא לעלות ע"י שלא עקר רגליו וראיה מהג"ה דסעיף כ' דאם א"ל לש"ץ לעלות קודם רצה דעובר בעשה אם אינו עולה אף שלא עקר רגליו עדיין כלל ואפילו אם לא קראו שוב עדיין כהנים וכן מוכח בהדיא בר"ן [ולדעתי זהו מה שכתב המ"א בסק"ב או שא"ל קודם רצה לעלות שהוא מבאר בזה מה שכתב השו"ע או שא"ל לעלות שהיה קשה לו פשיטא ולזה ביאר דקמ"ל דאפילו אם אמרו לו קודם רצה ולאח"כ לא אמר לו כלל ג"כ מהני לזה ואפשר שלזה כוונתו במה שסיים וכן מוכח בר"ן דמהר"ן מוכח בהדיא דבר זה דבאופן זה עובר בעשה ולאפוקי אם א"ל אחר רצה וברצה לא עקר רגליו ס"ל להמ"א דאינו עובר בעשה ואזיל לטעמיה בסק"ל ע"ש וא"צ תו במה שדחקתי עצמי במ"ב ד"ה או לבאר דברי השו"ע דמיירי בחדא גווני דאי הכי ס"ל להמ"א דאין רבותא בזה] אך מסתפקנא אם אמרו לעלות קודם שגמר ברכת רצה ולא רצה ואח"כ קודם שהתחילו לקרוא כהנים ממש יצא לחוץ ולא היה בבהכ"נ בעת נשיאת כפים אם עובר או לא מי נימא כיון דכבר קראו אותו בעת עבודה דהוא התחלת חיובו לנשיאת כפים דהיינו שצריך אז מדינא לעקור רגליו לעלות לדוכן ולא רצה ממילא עקר העשה בזה גופא דהא קי"ל דשוב אינו רשאי לעלות וקרא דאמור להם כבר נתקיים דהא כבר קראו אותו לעלות וא"כ מה הועיל במה שיצא לחוץ בשעת נ"כ גופא או דילמא כיון דזה גופא דשוב אינו רשאי לעלות משמע דהוא אסמכתא בעלמא אקרא ומדאורייתא היה אח"כ ג"כ רשאי לעלות לדוכן אפשר דזמן חיובא הוא העיקר בשעה שהגיע לעצם נ"כ וכיון שהתחכם ויצא לחוץ מתחלה אף שקראו אותו בעת ברכת רצה מיקרי יציאתו זה מקמי דלימטי זמן חיובא ואינו עובר רק משום ויראת מאלהיך דאיתא בקידושין [דף ל"ג]. ויותר מסתברא לומר דזמן חיובא מקרי מעת ששאר הכהנים מכינים עצמם לנ"כ דהוא מעת התחלת עבודה וע"כ כיון שכבר קראו אותו והוא הפך פניו ויצא לחוץ עקר בזה העשה ואין להביא ראיה להיפך ממה שכתב השו"ע בס"ד דצריכין לשהות לחוץ רק בשעה שקורין כהנים ומשמע דבתחלה ג"כ מותרין להיות בבהכ"נ ורק המרדכי מחמיר בזה וכמו שכתב המ"א בסק"ד דז"א דשם איירי שלא אמרו לו לעלות תדע דהא א"ר כתב שם באמת דצריך להחמיר מהאי טעמא לצאת קודם רצה פן יאמר לו אחד ליטול ידיו וצ"ע. ודע עוד דמה שכתבתי במ"ב כשאמר לו השופך מים ליטול ידיו ג"ז הוא בכלל אמור להם הוא מהמרדכי ובסידור יעב"ץ מפקפק בזה קצת ע"ש ובמאירי מגילה ראיתי שכתב דדוקא כשצבור מצוין אותו בכך או שש"ץ קוראם לכך שש"ץ לענין זה כצבור עצמו עכ"ל וצ"ע:


ובשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן קכח סעיף ג: כל כהן שאין בו אחד מהדברים המעכבין שיתבאר אם לא עלה לדוכן אף על פי שביטל מצות עשה אחת ה"ז כעובר בג' עשה כה תברכו אמור להם ושמו את שמי והוא שיהיה בבית הכנסת כשקרא הש"ץ כהנים או אם אחד משאר העם אמר לו לעלות או ליטול ידיו שנאמר אמור להם ומתרגמינן כד תימר להון ואם לאו אינו מחוייב כלל לישא כפיו אלא אם רוצה.


והוא שעקר רגליו בעבודה לעלות לדוכן אבל אם לא עקר רגליו בעבודה שוב אינו עולה אפילו היה בבית הכנסת כשקראו כהנים ואפילו אמרו לו לעלות כמו שיתבאר ומכל מקום אם אמרו לו קודם העבודה חייב הוא לעקור רגליו בעבודה שלא יעבור על ג' עשה.


(ואף אם לא אמרו לו קודם העבודה אלא שיודע שיקרא הש"ץ כהנים צריך הוא לעקור רגליו בעבודה שלא יגרום שיבוטל מצות עשה של תורה שהרי ברכת עבודה וכל התפלה היא מדברי סופרים ונשיאת כפים היא מן התורה אלא שיש כח ביד החכמים לעקור דבר תורה בשב ואל תעשה והם מנעוהו מנשיאת כפים כל שלא עקר רגליו בברכת עבודה אף על פי שקוראים אותו ואומרים לעלות א"כ לכתחלה אין לגרום לעקור דבר תורה לפיכך כל כהן שהוא חלוש ואינו רוצה לישא כפיו לא די לו שלא יעקור רגליו בעבודה אלא צריך הוא שלא יהיה בבית הכנסת כשקורא הש"ץ כהנים):


ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב
",e=e.removeChild(e.firstChild)):"string"==typeof o.is?e=l.createElement(a,{is:o.is}):(e=l.createElement(a),"select"===a&&(l=e,o.multiple?l.multiple=!0:o.size&&(l.size=o.size))):e=l.createElementNS(e,a),e[Ni]=t,e[Pi]=o,Pl(e,t,!1,!1),t.stateNode=e,l=Ae(a,o),a){case"iframe":case"object":case"embed":Te("load",e),u=o;break;case"video":case"audio":for(u=0;u<$a.length;u++)Te($a[u],e);u=o;break;case"source":Te("error",e),u=o;break;case"img":case"image":case"link":Te("error",e),Te("load",e),u=o;break;case"form":Te("reset",e),Te("submit",e),u=o;break;case"details":Te("toggle",e),u=o;break;case"input":A(e,o),u=M(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"option":u=B(e,o);break;case"select":e._wrapperState={wasMultiple:!!o.multiple},u=Uo({},o,{value:void 0}),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"textarea":V(e,o),u=H(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;default:u=o}Me(a,u);var s=u;for(i in s)if(s.hasOwnProperty(i)){var c=s[i];"style"===i?ze(e,c):"dangerouslySetInnerHTML"===i?(c=c?c.__html:void 0,null!=c&&Aa(e,c)):"children"===i?"string"==typeof c?("textarea"!==a||""!==c)&&X(e,c):"number"==typeof c&&X(e,""+c):"suppressContentEditableWarning"!==i&&"suppressHydrationWarning"!==i&&"autoFocus"!==i&&(ea.hasOwnProperty(i)?null!=c&&Ie(n,i):null!=c&&x(e,i,c,l))}switch(a){case"input":L(e),j(e,o,!1);break;case"textarea":L(e),$(e);break;case"option":null!=o.value&&e.setAttribute("value",""+P(o.value));break;case"select":e.multiple=!!o.multiple,n=o.value,null!=n?q(e,!!o.multiple,n,!1):null!=o.defaultValue&&q(e,!!o.multiple,o.defaultValue,!0);break;default:"function"==typeof u.onClick&&(e.onclick=Fe)}Ve(a,o)&&(t.effectTag|=4)}null!==t.ref&&(t.effectTag|=128)}return null;case 6:if(e&&null!=t.stateNode)Ll(e,t,e.memoizedProps,o);else{if("string"!=typeof o&&null===t.stateNode)throw Error(r(166));n=yn(yu.current),yn(bu.current),Jn(t)?(n=t.stateNode,o=t.memoizedProps,n[Ni]=t,n.nodeValue!==o&&(t.effectTag|=4)):(n=(9===n.nodeType?n:n.ownerDocument).createTextNode(o),n[Ni]=t,t.stateNode=n)}return null;case 13:return zt(vu),o=t.memoizedState,0!==(64&t.effectTag)?(t.expirationTime=n,t):(n=null!==o,o=!1,null===e?void 0!==t.memoizedProps.fallback&&Jn(t):(a=e.memoizedState,o=null!==a,n||null===a||(a=e.child.sibling,null!==a&&(i=t.firstEffect,null!==i?(t.firstEffect=a,a.nextEffect=i):(t.firstEffect=t.lastEffect=a,a.nextEffect=null),a.effectTag=8))),n&&!o&&0!==(2&t.mode)&&(null===e&&!0!==t.memoizedProps.unstable_avoidThisFallback||0!==(1&vu.current)?rs===Qu&&(rs=Yu):(rs!==Qu&&rs!==Yu||(rs=Gu),0!==us&&null!==es&&(To(es,ns),Co(es,us)))),(n||o)&&(t.effectTag|=4),null);case 4:return wn(),Ol(t),null;case 10:return Zt(t),null;case 17:return It(t.type)&&Ft(),null;case 19:if(zt(vu),o=t.memoizedState,null===o)return null;if(a=0!==(64&t.effectTag),i=o.rendering,null===i){if(a)mr(o,!1);else if(rs!==Qu||null!==e&&0!==(64&e.effectTag))for(i=t.child;null!==i;){if(e=_n(i),null!==e){for(t.effectTag|=64,mr(o,!1),a=e.updateQueue,null!==a&&(t.updateQueue=a,t.effectTag|=4),null===o.lastEffect&&(t.firstEffect=null),t.lastEffect=o.lastEffect,o=t.child;null!==o;)a=o,i=n,a.effectTag&=2,a.nextEffect=null,a.firstEffect=null,a.lastEffect=null,e=a.alternate,null===e?(a.childExpirationTime=0,a.expirationTime=i,a.child=null,a.memoizedProps=null,a.memoizedState=null,a.updateQueue=null,a.dependencies=null):(a.childExpirationTime=e.childExpirationTime,a.expirationTime=e.expirationTime,a.child=e.child,a.memoizedProps=e.memoizedProps,a.memoizedState=e.memoizedState,a.updateQueue=e.updateQueue,i=e.dependencies,a.dependencies=null===i?null:{expirationTime:i.expirationTime,firstContext:i.firstContext,responders:i.responders}),o=o.sibling;return Mt(vu,1&vu.current|2),t.child}i=i.sibling}}else{if(!a)if(e=_n(i),null!==e){if(t.effectTag|=64,a=!0,n=e.updateQueue,null!==n&&(t.updateQueue=n,t.effectTag|=4),mr(o,!0),null===o.tail&&"hidden"===o.tailMode&&!i.alternate)return t=t.lastEffect=o.lastEffect,null!==t&&(t.nextEffect=null),null}else 2*ru()-o.renderingStartTime>o.tailExpiration&&1t)&&vs.set(e,t)))}}function Ur(e,t){e.expirationTimee?n:e,2>=e&&t!==e?0:e}function qr(e){if(0!==e.lastExpiredTime)e.callbackExpirationTime=1073741823,e.callbackPriority=99,e.callbackNode=$t(Vr.bind(null,e));else{var t=Br(e),n=e.callbackNode;if(0===t)null!==n&&(e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90);else{var r=Fr();if(1073741823===t?r=99:1===t||2===t?r=95:(r=10*(1073741821-t)-10*(1073741821-r),r=0>=r?99:250>=r?98:5250>=r?97:95),null!==n){var o=e.callbackPriority;if(e.callbackExpirationTime===t&&o>=r)return;n!==Yl&&Bl(n)}e.callbackExpirationTime=t,e.callbackPriority=r,t=1073741823===t?$t(Vr.bind(null,e)):Wt(r,Hr.bind(null,e),{timeout:10*(1073741821-t)-ru()}),e.callbackNode=t}}}function Hr(e,t){if(ks=0,t)return t=Fr(),No(e,t),qr(e),null;var n=Br(e);if(0!==n){if(t=e.callbackNode,(Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));if(lo(),e===es&&n===ns||Kr(e,n),null!==ts){var o=Ju;Ju|=Wu;for(var a=Yr();;)try{eo();break}catch(t){Xr(e,t)}if(Gt(),Ju=o,Bu.current=a,rs===Ku)throw t=os,Kr(e,n),To(e,n),qr(e),t;if(null===ts)switch(a=e.finishedWork=e.current.alternate,e.finishedExpirationTime=n,o=rs,es=null,o){case Qu:case Ku:throw Error(r(345));case Xu:No(e,2=n){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}}if(i=Br(e),0!==i&&i!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}e.timeoutHandle=Si(oo.bind(null,e),a);break}oo(e);break;case Gu:if(To(e,n),o=e.lastSuspendedTime,n===o&&(e.nextKnownPendingLevel=ro(a)),ss&&(a=e.lastPingedTime,0===a||a>=n)){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}if(a=Br(e),0!==a&&a!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}if(1073741823!==is?o=10*(1073741821-is)-ru():1073741823===as?o=0:(o=10*(1073741821-as)-5e3,a=ru(),n=10*(1073741821-n)-a,o=a-o,0>o&&(o=0),o=(120>o?120:480>o?480:1080>o?1080:1920>o?1920:3e3>o?3e3:4320>o?4320:1960*Uu(o/1960))-o,n=o?o=0:(a=0|l.busyDelayMs,i=ru()-(10*(1073741821-i)-(0|l.timeoutMs||5e3)),o=i<=a?0:a+o-i),10 component higher in the tree to provide a loading indicator or placeholder to display."+N(i))}rs!==Zu&&(rs=Xu),l=yr(l,i),f=a;do{switch(f.tag){case 3:u=l,f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var w=Ar(f,u,t);ln(f,w); break e;case 1:u=l;var E=f.type,k=f.stateNode;if(0===(64&f.effectTag)&&("function"==typeof E.getDerivedStateFromError||null!==k&&"function"==typeof k.componentDidCatch&&(null===ms||!ms.has(k)))){f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var _=Ir(f,u,t);ln(f,_);break e}}f=f.return}while(null!==f)}ts=no(ts)}catch(e){t=e;continue}break}}function Yr(){var e=Bu.current;return Bu.current=Cu,null===e?Cu:e}function Gr(e,t){eus&&(us=e)}function Jr(){for(;null!==ts;)ts=to(ts)}function eo(){for(;null!==ts&&!Gl();)ts=to(ts)}function to(e){var t=Fu(e.alternate,e,ns);return e.memoizedProps=e.pendingProps,null===t&&(t=no(e)),qu.current=null,t}function no(e){ts=e;do{var t=ts.alternate;if(e=ts.return,0===(2048&ts.effectTag)){if(t=br(t,ts,ns),1===ns||1!==ts.childExpirationTime){for(var n=0,r=ts.child;null!==r;){var o=r.expirationTime,a=r.childExpirationTime;o>n&&(n=o),a>n&&(n=a),r=r.sibling}ts.childExpirationTime=n}if(null!==t)return t;null!==e&&0===(2048&e.effectTag)&&(null===e.firstEffect&&(e.firstEffect=ts.firstEffect),null!==ts.lastEffect&&(null!==e.lastEffect&&(e.lastEffect.nextEffect=ts.firstEffect),e.lastEffect=ts.lastEffect),1e?t:e}function oo(e){var t=qt();return Vt(99,ao.bind(null,e,t)),null}function ao(e,t){do lo();while(null!==gs);if((Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));var n=e.finishedWork,o=e.finishedExpirationTime;if(null===n)return null;if(e.finishedWork=null,e.finishedExpirationTime=0,n===e.current)throw Error(r(177));e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90,e.nextKnownPendingLevel=0;var a=ro(n);if(e.firstPendingTime=a,o<=e.lastSuspendedTime?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:o<=e.firstSuspendedTime&&(e.firstSuspendedTime=o-1),o<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),o<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0),e===es&&(ts=es=null,ns=0),1u&&(c=u,u=l,l=c),c=Ue(w,l),f=Ue(w,u),c&&f&&(1!==k.rangeCount||k.anchorNode!==c.node||k.anchorOffset!==c.offset||k.focusNode!==f.node||k.focusOffset!==f.offset)&&(E=E.createRange(),E.setStart(c.node,c.offset),k.removeAllRanges(),l>u?(k.addRange(E),k.extend(f.node,f.offset)):(E.setEnd(f.node,f.offset),k.addRange(E)))))),E=[];for(k=w;k=k.parentNode;)1===k.nodeType&&E.push({element:k,left:k.scrollLeft,top:k.scrollTop});for("function"==typeof w.focus&&w.focus(),w=0;w=t&&e<=t}function To(e,t){var n=e.firstSuspendedTime,r=e.lastSuspendedTime;nt||0===n)&&(e.lastSuspendedTime=t),t<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),t<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0)}function Co(e,t){t>e.firstPendingTime&&(e.firstPendingTime=t);var n=e.firstSuspendedTime;0!==n&&(t>=n?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:t>=e.lastSuspendedTime&&(e.lastSuspendedTime=t+1),t>e.nextKnownPendingLevel&&(e.nextKnownPendingLevel=t))}function No(e,t){var n=e.lastExpiredTime;(0===n||n>t)&&(e.lastExpiredTime=t)}function Po(e,t,n,o){var a=t.current,i=Fr(),l=su.suspense;i=jr(i,a,l);e:if(n){n=n._reactInternalFiber;t:{if(J(n)!==n||1!==n.tag)throw Error(r(170));var u=n;do{switch(u.tag){case 3:u=u.stateNode.context;break t;case 1:if(It(u.type)){u=u.stateNode.__reactInternalMemoizedMergedChildContext;break t}}u=u.return}while(null!==u);throw Error(r(171))}if(1===n.tag){var s=n.type;if(It(s)){n=Dt(n,s,u);break e}}n=u}else n=Al;return null===t.context?t.context=n:t.pendingContext=n,t=on(i,l),t.payload={element:e},o=void 0===o?null:o,null!==o&&(t.callback=o),an(a,t),Dr(a,i),i}function Oo(e){if(e=e.current,!e.child)return null;switch(e.child.tag){case 5:return e.child.stateNode;default:return e.child.stateNode}}function Ro(e,t){e=e.memoizedState,null!==e&&null!==e.dehydrated&&e.retryTime