אין ספק שאצל אברהם אבינו החסד היה מתוקן והיה בקדושה, אבל בשעה שיש רק חסד מצד הטבע, אף שהחסד עצמו הוא קדושה, יכול לצאת מזה גם ענין של קליפה ופסולת, ובלשון חז"ל "יצא ממנו ישמעאל".. אמנם מצינו עניינים של גבורה אצל אברהם כפי שהזכרת, אבל זה היה בעיקר לאחר ציווי ה'. גם גירוש ישמעאל וגם עקידת יצחק היו לאחר ציווי מפורש מה', ונגד רצונו (לפחות בגירוש ישמעאל, שממש התנגד לזה בהתחלה), ואף שזה ששמע לרצון ה' מראה שכלול בו גם גבורה, אך היה זה באופן של ביטול הטבע, ואילו הטבע היה ענין של חסד. גם יש לומר, כי הולדת ישמעאל היתה לפני שנימול, וממילא היה לו יותר שייכות לענין הטבע, ורק לאחרי שנימול נעשה בו שייכות לענין שלמעלה מכל גבולות הטבע, כידוע בענין "צא מאיצטגנינות שלך", וכן בהבדל בין ישמעאל ליצחק בענין זמן המילה (גיל 13 או שמונה ימים). לגבי ישמעאל - זה כנראה גם ענין של טבע וגם ענין של חינוך. כלומר פירוש לא נכון ומעוות להנהגת אברהם. לגבי הקליפה - ראשית כל יתכן שמה שנקרא קליפה זה על כללות הנהגתו לפני זה. ונוסף לזה - יש סוגים שונים של בירור של קליפה, ולא תמיד הקליפה מתעלת לגמרי למקום של קדושה. וכמו שהזכרת הענין שבמקום שבעלי תשובה וכו', הרי ידוע שגם בתשובה יש כמה וכמה מדרגות, וענין זה נאמר על סוג מסויים של תשובה (כפי שמפורט בתניא פרק ז).