כשאומרים לא להתייחס למציאות השלילית כדי לא לתת לה מקום, זה לא אומר שלא צריך לחשוב על תיקונה. אלא כאשר חושבים על תיקונה זה יכול להיות בשני אופנים, אפשר לחשוב - איך קרה לי שנפלתי לאותו דבר, אך עשיתי את זה וכו' ולהתמלא רגשות אשמה, שאינם מועילים וזה בהחלט דבר לא רצוי. ואפשר לחשוב, איך אני מטפל במצב הבעייתי הזה שנוצר ואיך אני מתקן אותו. במילים אחרות, צריך להשתדל כמה שיותר להוציא את עצמך מהתמונה, ולחשוב על העניין כשלעצמו. תיקון העניין שזה כולל החרטה עליו, לא אמור להביא את האדם לנפילה מהמחשבה הזו. כי זה גופא רצונו של ה' שהאדם יתקן את דרכיו ויתחרט, וזה עצמו יגרום לו לבטל את אותו העניין. ואילו מחשבות הרסניות על המצב שלי בעקבות אותו חטא, ועל הנפילה האישית שלי היא בעייתית. בהצלחה רבה ובשורות טובות