שלום וברכה,

כיון שאתה שליח של הרבי הרי אנו צריכים להתייחס לשאלה שלך על פי ההדרכות של הרבי כמובן.

הרבי אין ספור פעמים הדגיש ש"המעשה הוא העיקר", העיקר זה שיהודים מתקרבים על ידך, וזה שיש לך אולי כבוד עצמי וסיפוק, הרי זו בעיה שלך..  אבל אין זה חלילה צריך לגרום להתמעטות במעשים עצמם.

יש את הסיפור המפורסם על החסיד של אדמו"ר האמצעי, שהתלונן שחזרת דא"ח גורמת לו גאווה, וענה לו הרבי "תהיה בצל.. אבל חסידות תחזור".

 אנו נמצאים בעולם העשיה הגשמי, ולכן העיקר כאן זה המעשה בפועל. לא סתם אמרו חכמינו ש"לעולם יעסוק אדם שלא לשמה" ש"מתוך שלא לשמה - יבוא לשמה".

וכאן כדאי להדגיש את ביאור החסידות - שה"תוך" והפנימיות של ה"לא לשמה" היא בעצם "לשמה". כלומר בוודאי שבתוכך בפנים אתה רוצה לעשות נחת רוח לרבי, והמחשבות הללו הינם חיצוניות בלבד.

לסיכום הדברים, הסח דעתך ממחשבות אלו. זכית להיות שליח של הרבי, ולעשות את הכוונה האלוקית בצורה השלימה ביותר. עשה זאת בשמחה ובטוב לבב