היהודים שגרים בחוץ לארץ מתפללים כל יום לכיוון ארץ ישראל ואלו שבארץ ישראל לכיוון ירושלים ואלו שבירושלים לכיוון מקום מקדש שהיה במערב של הר הבית.
בחוץ לארץ רוב היהודים נמצאו למערב של ירושלים ולכן התפללו לכיוון מזרח (כמו הר״ת מצד זה רוח חיים) אבל באמת זה לא מדויק שהרי יהודים ברוסיה או בסוריה יתפללו לכיון דרום ויהודים במזרח כמו בהודו ואוסטרליה יתפללו לכיוון מערב.
והסיבה שדרך במקום המקדש עולים כל התפילות להקב״ה.
הדבר הזה נרמז בתפילת שלמה ״והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בנית לשמך״ (מלכים א׳ פ״ח פסוק מ״ח).
וכן בתלמוד ברכות דף ל׳ ע״א כתוב ל הלכה זו נמצא כל ישראל מכוונין את ליבם למקום אחד.
וככה נפסק להלכה בשו״ע אורח חיים סימן צד ס״א והרעיון הוא כנ״ל שתפילות כל ישראל מתאחדים דרך אותה מקום .
הרעיון של שכינה במערב הוא נקודה נוספת שמכל הרוחות השכינה נמצאת במערב ולכן המשכן ובית המקדש פנו לכיוון מערב וכן מכל הכתלים של הר הבית הכותל המערב הוא הכי מקודש.
אבל זה לא קשור לכיוון התפילה ששם אנחנו מתפללים לכיוון מקום בית המקדש ולא קשור כלל לכיוון מזרח.