רש"י כותב כך: ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום. שנאמר ועתה אעלה אל ה' אולי אכפרה (שמות לב, ל.), באותה עלייה נתעכבתי ארבעים יום, נמצאו כלים בכ"ט באב, שהוא עלה בשמונה עשר בתמוז,  בו ביום נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל ואמר לו למשה פסל לך שני לוחות (שם לד, א.), עשה עוד מ' יום, נמצאו כלים ביום הכפורים, בו ביום נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה  ואמר לו למשה סלחתי כדברך (במדבר יד, כ.), לכך הוקבע למחילה ולסליחה, ומנין שנתרצה ברצון שלם, שנאמר בארבעים של לוחות אחרונות ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים (דברים י, י.), מה הראשונים ברצון אף אחרונים ברצון, אמור מעתה, אמצעיים היו בכעס: (רש"י)

כלומר, בי"ז בתמוז עם ישראל עשו את העגל. בי"ח בתמוז משה רבינו עלה להר לבקש מה' שיסלח להם. הוא שהה בהר ארבעים יום. מי"ח תמוז עד כ"ט אב ישנם ארבעים יום, וזה מה שאומר רש"י שהארבעים יום הללו הסתיימו ("כלים") בכ"ט אב.