כדי להבין את המעלה של יום זה, צריכים להקדים, שענינו של יום ג' דסליחות הוא עניין מופלא ביותר, ששנים רבות אכן לא ידעו על ענינו של יום זה.

ישנם כמה וכמה לשונות של הרבי בהקשר לזה.  באחד המכתבים, מערב שבת קודש י"ג אלול שנת התש"י, כותב הרבי כך:

"פרשת יום ג' דסליחות סיפר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר (-הריי"צ). .  אשר יום זה "הוא יום המוגבל והמיועד להוד כ"ק אדמו"ר הזקן לדורותיו לאמר רק לפני בנו המיוחד הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי, וכשהי' הוד כ"ק . . הרב הקדוש צמח צדק כבן עשר אמר גם לפניו, מאמר חסידות ביחידות ויצו עליו אשר איש לא ידע מזה. והוד כ"ק . . הרה"ק צמח צדק הי' אומר ביום ג' דסליחות מאמר של הוד כ"ק אדמו"ר הזקן לפני הוד כ"ק אבי אדוני זקני מורי ורבי מוהר"ש, ויצו עליו אשר איש לא ידע מזה. והוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש הי' אומר דרוש ביום ג' דסליחות לפני הוד כבוד קדושת אבי אדוני מורי ורבי הרה"ק (-הרש"ב). וביום ג' דסליחות תרנ"ה הואיל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לאמר לפני דרוש זה ויצוני על הסוד עד הזמן שיצוה לגלות"..

מלשון זה מובן עד כמה יום זה הוא יום מיוחד, עד אשר הוא נשמר בסוד מוחלט במשך שנים רבות.  ובאותו המכתב מסיים הרבי, שאכן שנים רבות היה הענין של ג' דסליחות בהעלם, ואילו עכשיו ניתנה הרשות לגלות את מעלתו.

ולכן פירסם זאת הרבי הריי"צ, וכן הרבי, את העניין בכל קצווי תבל. אף על פי שבדורות עברו, לא הגיעה העת לגילוי מעלת היום.

ולמרות, שניתן לשאול, וכי "אכשור דרא"?, ובמה היא מעלת הדור שלנו על המעלות הקודמים, שדווקא זכה דורנו לגילוי מעלת היום; הנה על זה עונה הרבי, ש"היא הנותנת" – זאת אומרת שדווקא בגלל שאנחנו נמצאים בתקופה כזאת של העלמות והסתרים גדולים, בעקבתא דמשיחא, הנה בזמן הזה פותחים את כל האוצרות, גם את אותם האוצרות שהיו חתומים ונעלמים מעין כל רואה.

ובשיחה נוספת ביאר הרבי, שהרבי הריי"צ גילה את יחודו של יום זה באמירת מאמר חסידות, אך לא גילה את הטעם על יחודו של היום.

ומסביר שם הרבי, שבמאמר של הרבי הריי"צ ישנם כמה וכמה ענינים, שכל אחד יכול לחפש את ההסברה במעלת אותו היום בעצמו, ובהמשך אמר, גם אם כל אחד לא ימצא, הרי דווקא בגלל שהרבי הריי"צ לא פירש את הטעם, "ולכך יכול כל אחד, לפום שיעורא דיליה, לחפש את ההסברה במעלת היום".

בשיחה אחרת, שנאמרה בשנת תשמ"ח, ביאר הרבי את מעלת של יום זה – ואמר, שבכלל משתדלים לחזק את העניינים הטובים שהיו קיימים בשנים הקודמות, ועל אחת כמה וכמה, את אותם העניינים שנחלש בהם הפרסום מסיבות מסויימות.

ומביא הרבי, שהרבי הריי"צ גילה ופרסם אודות המעלה והחשיבות של היום השלישי דסליחות, ועד כדי כך שהמאמרים שהיו שייכים לראש השנה, שהיו נאמרים בזמנים מיוחדים מראש השנה ואילך, התחילו ברבים בשנת תש"ה – ביום השלישי של סליחות. ומזה מובן עד כמה מעלתו של יום זה.

ומציין הרבי, שלמרות שלא כתוב שם טעם גלוי לזה, מכל מקום, יש לכך טעם בולט, עד שאין שום צורך לחיפוש והשתדלות מיוחדת.

ולפני שמבאר מהי המעלה, מקדים הרבי שבכלל צריכים להזהר מלומר פירושים ורמזים חדשים, כי אין כל אחד מוסמך לזה. ולמרות כל זאת, ישנו את הביאור של הרבי הרש"ב בנוגע לאמירת פירושים בספר התניא, שלמרות שצריכים להזהר, הנה אם הדבר מוסיף בעניני עבודת ה', יכולים לומר פירושים. ואת עניין זה מסר הרבי הרש"ב לסתם חסידים, ולא לחסידים יחידי סגולה.

ועד"ז בנוגע לכל ענין וענין, שבאם זה מוסיף בעבודת ה' – אהבת ה' ויראת ה' – מותר לומר פירושים ורמזים חדשים. ועל דרך זה מבאר הרבי את המעלה של היום השלישי דסליחות – "ובנוגע לעינינו: מספר השלישי הוא בעל חשיבות מיוחדת, ועד ש"מתן תורה" קשור לשלישי, "אוריאן תליתאי, לעמא תליתאי, בירחא תליתאי", וזוהי המעלה דשלישי דסליחות, העילוי דשלישי.

ויש להוסיף בשייכות מספר השלישי, לשלישי דסליחות: א) לעולם חל ג' דסליחות ביום שלישי בשבוע "שהוכפל בו כי טוב", שהרי תחילת ימי הסליחות היא תמיד "במוצאי מנוחה", וא"כ בנוסף לזה שבמשך כל השנה יום שלישי (היום והלילה) הוא יום מיוחד, הרי על אחת כמה וכמה כשנוסף על זה מעלת השלישי מצד שלישי דסליחות. ב) כללות ענין הסליחות קשור בארבעים יום השלישיים שהי' משה רבינו בהר סיני, שאז אמר לו הקב"ה "סלחתי כדברך", ג) ישנם ג' לשונות של סליחה: "מחילה סליחה וכפרה" ויש להוסיף בזה עוד כמה ענינים, "ותן לחכם ויחכם עוד".

ישנם כמה וכמה הוראות של הרבי ליום זה, וכמה מהם, שבמשך המעת לעת של היום השלישי דסליחות, ילמדו חלק מאחד המאמרים של יום זה. וכל אחד ילמד כחפצו, כי ישנם ריבוי מאמרים.

והוראה נוספת, שיש לערוך באותו היום של ג' דסליחות התוועדויות חסידיות בשטורעם גדול.

וזוהי הסיבה שעורכים אירועים מיוחדים, והתוועדויות חסידיות מיוחדת ביום זה.