טבע הטוב להיטיב

ב"ה
ישנם כמה תשובות במענה על השאלה למה ה' ברא את העולם.
אחת התשובות המובאות בספרי הקבלה היא "טבע הטוב להיטיב". פירושו של דבר, שכאשר יש למישהו טוב בתוכו, הטוב הזה לא נשאר אצלו אלא יוצא החוצה אל זולתו.
וכפי שזה אצל האדם למטה, כך זה למעלה אצל הקב"ה. כידוע שהאדם נקרא אדם על שם אדמה לעליון, ולכן מתכונות הנפש של האדם, נוכל ללמוד, באלפי הבדלות כמובן, על הקב"ה.
ואם כן, על דרך זה אצל הקב"ה, טובו האין סופי היה צריך לבוא לידי ביטוי בנתינה אל הזולת, ולכן ברא את העולמות.
אך מוסבר בחסידות בעומק יותר, שהסבר זה שייך רק על התגלות ה' באופן של מידה והגבלה, שלכן אומרים את הלשון "טבע", שיש כאן כבר כלל מסוים.
ואילו ההסבר העמוק יותר שמצד עצמות ה', הוא שנתאוה הקב"ה לעשות לו דירה בתחתונים.