חתיכה הראויה להתכבד

בנקודת הדברים, חתיכה הראויה להתכבד: חתיכה של איסור שהתערבה בחתיכות של היתר, באופן שמן הדין צריכה היא להתבטל במיעוטה, אם היא חתיכה שראויה להגשה לפני אורחים חשובים – החמירו בה חכמים מפני חשיבותה שאינה בטילה כלל. אין הכוונה לחתיכה שראויה להגשה מחמת הטעם שלה וכיוצא בזה, אלא הכוונה שיש בה כמות כזו שראויה להגשה.
חתיכה הראויה להתכבד אינה בטילה אפילו באלף
מקור הדין בחז"ל:
במשנה במסכת חולין "חתיכה של נבלה, וכן חתיכה של דג טמא, שנתבשלה עם החתיכות – בזמן שמכירן (שמוציא את החתיכה האסורה) בנותן טעם (שאם יש 60 כנגד החתיכה האסורה ולא נתנה טעם החתיכות מותרות), ואם לאו (שאינו מכיר את החתיכה האסורה) כולן אסורות, והרוטב בנותן טעם" (הרוטב נאסר אם יש בו טעם של האיסור).
בגמרא שם מבואר שאם אינו מכיר את החתיכה האסורה אינה בטילה אפילו אם יש כנגדה אלף חתיכות של היתר, מפני שהחתיכה ראויה להתכבד בה לפני האורחים, ומשום חשיבותה החמירו בה חכמים שאינה בטילה כלל.
גדר חתיכה הראויה להתכבד:
הראשונים נחלקו בגדר זה. יש שהצריכו שתהיה ראויה עתה להתכבד כפי שהיא, היינו מבושלת וחתוכה, אך יש שביארו שדי בכך שראויה להתכבד על שם העתיד אם אפשר לתקנה על ידי מעשה, ונחלקו מהו המעשה.
למעשה מצינו ארבע שיטות בראשונים (השיטות מובאות כאן מהמחמיר ביותר אל המיקל ביותר):
לרא"ש אפילו תרנגולת בנוצתה:
א השיטה המחמירה ביותר היא שיטת הרא"ש הסובר שאפילו תרנגולת בנוצתה (תרנגולת שמתה ללא שחיטה כשירה ועדיין לא הסירו ממנה את הנוצות) נחשבת חתיכה הראויה להתכבד בה בפני האורחים, אף על פי שחסירה תיקון גדול להסיר ממנה את הנוצות וכל שאר התהליך עד שמוגשת בצלחת.
לרבינו תם רק לאחר הסרת הנוצות:
ב דעת רבינו תם שתרנגולת בנוצתה אינה נחשבת חתיכה הראויה להתכבד, כיון שמחוסרת מעשה גדול. אבל אם הסירו ממנה את הנוצות הרי היא חתיכה הראויה להתכבד אף על פי שמחוסרת חיתוך ובישול. והוא הדין לכבש שלאחר שהופשט מעורו נחשב חתיכה הראויה להתכבד.
לרשב"א רק לאחר חיתוך:
ג דעת הרשב"א שגם תרנגולת שהוסרו ממנה הנוצות או כבש שהופשט אינם נחשבים חתיכה הראויה להתכבד, שאין דרך לתת לפני האורחים עוף שלם או כבש שלם. וכן חתיכה גדולה ביותר אינה נחשבת חתיכה הראויה להתכבד, כיון שמחוסרת חיתוך. אבל אם היא כבר חתוכה, אף על פי שטרם התבשלה – נחשבת חתיכה הראויה להתכבד.
לרא"ה רק לאחר בישול:
ד דעת הרא"ה שצריך שתהיה החתיכה מוכנה להגשה לפני האורחים, ולא תהיה מחוסרת אפילו בישול, ולכן חתיכה שאינה מבושלת אינה נחשבת חתיכה הראויה להתכבד.
השו"ע היקל כרא"ה:
השו"ע פסק להקל: "תרנגולת בנוצתה שנתערבה באחרות בטילה, שהרי אינה ראויה להתכבד לפני האורחים כמות שהיא. ואף על פי שאחר שנתערבה הסירו הנוצה (דכיון שבתחילת התערובת התבטלה, שוב אינה חוזרת וניעורה. אמנם אם נודע שיש כאן תערובת איסור רק לאחר שהסירו את הנוצה, התרנגולת אינה בטילה ). וכן לא חשיבה ראויה להתכבד אלא אם כן היא מבושלת. וכן כבש שלם או חתיכה גדולה יותר מדאי, לא חשיבה ראויה להתכבד, שאין דרך ליתן לפני האורח כבש שלם או חתיכה גדולה יותר מדי".
השו"ע הביא גם את שיטת הרא"ש:
השו"ע הוסיף: "ויש חולקים בכל זה". היינו הרא"ש שדחה את השיטות האחרות, וכתב שמה שאמרו "ראויה להתכבד" היינו שהיא גדולה ויש בה שיעור הראוי להגיש לפני האורח לאחר שתעבור את כל התהליך הדרוש, אבל מה שעדיין לא התבשלה או לא נחתכה או אפילו לא הופשטה מהנוצות אינו מבטל את חשיבותה.
בעדות אשכנז נוהגים כרבינו תם:
הרמ"א כתב על כך: "וכן נוהגים, מלבד תרנגולת בנוצתה דמחוסרת מעשה גדול, דנוהגים בה שהיא בטילה". כלומר לדברי הרמ"א בעדות אשכנז נוהגים כשיטת רבינו תם שחתיכה המחוסרת בישול או חיתוך או מליחה נחשבת ראויה להתכבד, ורק תרנגולת בנוצתה או כבש בעורו אינם נחשבים חתיכה הראויה להתכבד, כיון שמחוסרים מעשה גדול.
בחתיכה גדולה וחיה יש מקום להקל במקרים מסויימים גם לאשכנזים:
החתם סופר כתב שאם החתיכה גם גדולה מדי (מחוסרת חיתוך) וגם חיה (מחוסרת בישול), ישנם ראשונים רבים שמקילים, ולכן אף על פי שהרמ"א כתב שעדות אשכנז נוהגים להחמיר בזה, מכל מקום בהפסד מרובה וצירופים נוספים יש מקום לסמוך על הראשונים הנ"ל ועל השו"ע.
אורחים יקרים וחשובים:
לגבי הגדרת אורחים, מובא באחרונים שמדובר באורחים יקרים וחשובים, שאם החתיכה ראויה להגשה לפניהם הרי היא נחשבת "ראויה להתכבד".