שאלתי היא בנושא השתדלות. אני יתומה מאב ולאמי אין אמצעים כלכלים, אני עובדת ולפעמים אני חושבת על זה שאני אתחתן יום אחד ועל ההוצאות הרבות שבטח יהיו בפרק זמן קצר. חשבתי על דרך להתכונן מראש עם נדוניה- לקנות מעכשיו כל פעם קצת כלים ומצעים בחנויות שאני רואה כדי לצמצם את ההוצאה ובהתאם למבצעים.
זה לא משהו שאני רוצה מאוד לעשות, כי כן יש לי חלום לעשות את הקניות מסוג זה בנחת כשיגיע הזמן ושהכל יהיה באותו סגנון אחיד.
אבל כשאני חושבת כביכול בריאליסטיות ורואה את המצב הכלכלי וההוצאות הכבדות של חברותי בתקופת האירוסין אני חושבת על העתיד. שאלתי היא האם זאת לא השתדלות מיותרת, ויש בזה מן חוסר אמונה שבשעת הצורך ה' ימלא לי כל צרכי?