התרת נדרים בלילה או ביחד

תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם התרת נדרים דינה כעשיית דין ממש שחל בזה הכלל ש"אין דנים בלילה"? ב) האם התרת נדרים הנעשית בראש השנה, למרות שרוב הפעמים היא באופן כללי שמבקש להתיר נדריו, מכל מקום צריכה להעשות לכל יחיד בפני עצמו, או שמספיק התרה כללית אפילו לכמה בני אדם יחד? ג) האם צריכים אנשים שבקיאים בהלכות נדרים בכדי שיתירו הנדרים, או שמספיק הבנה כללית בעניין הנעשה?

ראשית יש לציין את מקור המנהג לעשיית התרת נדרים, מובא בספר שערי תשובה סימן תקפא סימן קטן ג', שמציין בענין התרת נדרים שנוהגים לעשות בערב ראש השנה, לעיין בספר שני לוחות הברית בתחילת מסכת יומא, שם מביא את הגמרא במסכת נדרים דף כג, שאומרת – הרוצה שלא יתקיימו נדריו של כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר, כל נדרים שאני עתיד לדור בשנה זו יהיו בטלים.

ומכך נתפשט המנהג לומר 'כל נדרי' בערב יום הכיפורים כפי שמובא בשולחן ערוך בסימן תריט. ומסיים שם שמכל מקום זריזים מקדימים למצוות, ועושים התרת נדרים על לשעבר ועל להבא מיד בערב ראש השנה.

ובשאלות ותשובות מנחת יצחק חלק ט' סימן ס' כתב עוד טעמים למה אין מסתפקים בעשיית כל נדרי בליל יום הכיפורים, מאחר וחוששים שמא לא ישמיע לאוזניו מה שמוציא בפיו, וממילא נחשב הדבר כדברים שבלב ואינו מועיל. כמו כן אפשר ששני קולות לא נשמעים ואינו שומע היטב מה שמוציא בפיו ולא מועיל התרתו כמבואר בשולחן ערוך יורה דעה סימן ריא. ולכן ליתר זהירות וזריזות עושים זאת באופן פרטני בערב ראש השנה.

והמתירים את הנדרים צריכים להיות על כל פנים שלשה אנשים כעין בית דין של שלשה, אמנם אינם צריכים להיות בעלי תורה בקיאים בהלכות נדרים, אלא כל בני אדם כשרים לכך ובלבד שידעו את כללות עניינם של נדרים שאדם אוסר על עצמו, ועניינו של 'פתח חרטה' שאדם מתחרט עליהם ומבקש להתירם מפני סיבות שונות שאינם מניחים לו להמשיך לקיימם. אך אם חושבים שזהו איזה תחינה ובקשה בעלמא, אזי אין התרתם מועלת, וכן מבואר בשולחן ערוך יורה דעה סימן רכח סעיף א'.

ואמנם לפי האמור מובן שלכתחילה יש לעשות את התרת הנדרים כל יחיד בפני עצמו ולא שיעשו כמה יחד, מאחר וכאמור במנחת יצחק שני קולות אינם נשמעים ואפשר שאין ההתרה נעשית כראוי באופן ששומעים את עצמם וזולתם. אמנם אם השעה דחוקה והאנשים ממהרים, כתב בספר מטה אפרים שם סעיף מח שיש להתיר לעשות כן, והעיקר שיודעים המתירים שכללות אלו מבקשים באופן כללי להתיר נדריהם. וכן מובא בשולחן ערוך סימן רכח סעיף מו שמעיקר הדין מתירין לכמה אנשים נדריהם בבת אחת.

כמו כן מובא בפוסקים שמי שאינו יכול לעשות ביום, ניתן לעשות התרת נדרים זו גם בלילה, כמבואר בשולחן ערוך שם סעיף ג' שמתירים את הנדרים גם בלילה. ומשמע שאין זה דין ממש. וכן מובן מכך שאפשר שהמתירים יהיו גם כן קרובים זה לזה כמבואר שם בשולחן ערוך.

העולה מן האמור: שלכתחילה יש לעשות את התרת הנדרים כפי המנהג – בערב ראש השנה ביום, וכל יחיד יעשה זאת באופן פרטני בפני עצמו - בפני שלשה אנשים לפחות.

אמנם בשעת הדחק שאין באפשרותו לעשות ביום, יכול לעשות זאת גם בלילה בפני שלשה, וכמו כן באם האנשים ממהרים ואין זמן שכל אחד יעשה את ההתרה בפני עצמו, יכולים כמה אנשים יחד לומר את נוסח ההתרה, והמתירים יתירו לכולם יחד בלשון רבים - "הכל מותרים לכם" וכו'.

בנוסף, אין צריך שהמתירים יהיו תלמידי חכמים בני תורה הבקיאים בהלכות נדרים, אלא מספיק מה שמבינים את כללות העניין הנעשה כעת, שישנם נדרי איסור שאנשים נדרו או קיבלו על עצמם, וכעת מבקשים פתח חרטה עליהם. אך אם הם אינם מבינים כלל מהנעשה כעת, וחושבים שזהו כעין תחינה ובקשה לפני ראש השנה, אין התרה זו מועלת.