ב"ה

מועדים לשמחה.

התכונה לעיין בכל דבר בהרחבת זמן ולהגיע לעומקו היא תכונה מצויינת. עם זאת, כשמדברים על לימוד תורה לדוגמא, ישנה חשיבות גם ללימוד בקיאות, שהוא לימוד הפשט ללא עיון, על מנת להקיף כמה וכמה שיותר נושאים ועניינים, ולהגיע להספקים בלימוד.

וכפי שכותב  הרבי באחת מאגרותיו (אגרות קודש כרך טז, עמ' מז): שישנה נקודה כללית השווה לכל נפש היא, שהן בנגלה והן בנסתר צריך-להיות לימוד למיגרס ולימוד לעיונא, כי גם הראשון [=למיגרס] חשוב הוא ביותר בכדי לרכוש ידיעות די רחבות הן בנגלה והן בנסתר על כל פנים באופן שטחי.

אם כן, לכל סוג לימוד ישנה מעלה, ויש להקדיש זמן לשני אופני הלימוד. ומלבד זאת, גם לימוד באופן של בקיאות והקפת נושאים על פי הפשט בלבד, באופן שטחי וללא עיון, מסייע בסופו של דבר לאותם עניינים שכן לומדים בעיון.

וכשמבינים זאת, מפנים במקום בנפש ומקדישים זמן גם לסוג הלימוד השני.