בשלחן ערוך פסק המחבר שקערות של בשר שהודחו בכלי חם חלבי, "אם נתנו אפר במים חמין שביורה קודם שהניחו הקדירות בתוכה, אף על פי שהשומן דבוק בהן מותר דעל ידי האפר הוא נותן טעם לפגם". כלומר הדחה במים שמעורב בהם אפר אינה אוסרת את הכלים כיון שפוגמת את טעם התבשילים. הט"ז והש"ך הקשו על פסק זה ומשמע שלא הסכימו עימו להלכה. אך רוב מנין ובנין הפוסקים פסקו לכתחילה כהמחבר. אמנם פעמים רבות במדיח כלים נופלים גם חתיכות מאכל ממש (ולא רק טעם הבלוע בכלים), ולכן הכריעו האחרונים שלכתחילה אין להכשירו, אמנם בדיעבד (וכל שעת הדחק כדיעבד) יש מקום להתיר למקורבים להכשיר מדיח כלים, ובלבד שמעתה ישתמשו בו רק לבשרי או רק לחלבי.