יש לי 3 ילדים ב"ה, הילד האמצעי (בן שנתיים בערך) שובב וחסר משמעת לחלוטין. בגלל השובבות הוא כל הזמן עושה דברים לא מתאימים (כמו לקרוע ספרי קודש) ולהעניש אותו כ"כ הרבה כבר לא נראה בעיני אפקטיבי. מה גם שחוסר ההקשבה שלו מביאה אותנו לידי כעס וגם העונש נעשה בכעס באותה שניה. (העונש זה לשבת בכסא אוכל או בעגלה). אציין שלבני משפחה אחרים, הוא כן מקשיב…. איך אפשר לשלוט במידת הכעס שהוא עושה משהו שאסור במכוון ואיך אפשר להחדיר בילד משמעת?
שלום לך, ראשית כל ראוי לציין שקשה לתת הדרכה בתיאור כללי ומרחוק, ובהחלט יתכן שנדרש כאן התייעצות יותר פרטנית. ובכל זאת, נציין כמה נקודות חשובות על פי רוח הדברים שתוארו כאן. גם כשהורה מעניש את ילדו, הענישה צריכה לבוא ממקום של רצון בטובת הילד בלבד ומתוך אהבתו, אם ענישה באה בהמשך לכעס על הילד, מתוך הורה פגוע, יוצרת היא חיץ בין ההורה לילד ומפתח ביניהם מעין קרב. לפי התיאור שאת מתארת, הרי את והילד נכנסתם למעגל שלילי של כעס וענישה. טעות לחשוב שענישה פי' סמכות ומשמעת. ילד שמבצע דברים בגלל עונש בלבד, הרי בסופו של דבר העונש לא מרתיע אותו וחוסר המשמעת רק גובר. מה שהיה כדאי לעשות במצב הזה, זה להפסיק לחלוטין עם ענישה כלפיו. במצב הנתון הזה זה כלל לא עוזר ורק מזיק. להתיחס אליו רק בחום ואהבה, לשדר כלפיו סמכות, אך ללא איום של עונש ובוודאי ללא עונש בפועל. אמנם בהתחלה יתכן שהסמכות כלפיו לא תורגש, היות והוא התרגל עד עכשיו למצב שהסמכות מתלווה לעונש, אך אט אט כשיראה שהעונש לא מגיע, יתחיל להרגיש את הסמכות כערך בפני עצמו. עיין נוסף חשוב כאן: אסור להיכנס ללחץ בגלל הילד. הקב"ה ברא את בני האדם עם טבעים שונים ובהחלט יתכן שילד זה ניחן עם אופי קצת קשה מבחינת משמעת. אסור לקחת את זה קשה. עצם הכניסה ללחץ נותנת לילד בתת מודע את ההרגשה כי הוא שולט בך וברגשותייך ומגביר אצלו את המוטביציה להתנגדות. הקב"ה בוודאי יתן כוחות להתגבר על כל הקשיים. היינו ממליצים לך לקרוא את המאמר 'לדעת להעניש' הנמצא באתר במדור מאמרים, וכן להאזין לסדרת הדיסקים 'פרקים בהורות'. בהצלחה רבה.
ראה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן פט סעיף א: תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה ולא קודם לכן משום שנאמר יראוך עם שמש וגו' וראוי ליזהר בזה בימי הסליחות שרגילין להקדים קודם נץ החמה ואינו נכון אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצא ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק כמו שיתבאר.
ונמשך זמנה עד סוף שליש היום שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום בין שהיום ארוך בין שהיום קצר כגון אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחר ואם הוא ט' שעות שלישיתו הוא ג' שעות ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היום אף על פי שכבר קראו קריאת שמע בעונתה קודם התפלה כמו שנתבאר בסי' מ"ו.
ואם טעה או עבר ולא התפלל עד אחר שליש היום עד חצות יצא ידי חובת תפלה אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה ומכל מקום אין צריך להתפלל במנחה שתים לפי שגם בתשלומין שבמנחה אין לו שכר תפלה בזמנה:
ובסימן קיא סעיף א: (אף על פי שקריאת שמע וברכותיה מצוה בפני עצמה ותפלה מצוה בפני עצמה) צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י"ח כגון פסוק כי שם ה' אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא חובה מתקנת חכמים ואינו חשוב הפסק שכיון שקבעוהו חכמים בתפלה נעשה מכלל התפלה וכתפלה ארוכה היא וי"א שמותר לענות אמן אחר גאל ישראל וכן נוהגין כמו שנתבאר בסי' ס"ו.
ובסעיף ד: אם עד שלא קרא קריאת שמע וברכותיה מצא צבור שמתפללין לא יתפלל עמהם תחלה ולקרות אח"כ קריאת שמע וברכותיה כמו שעושים בפסוקי דזמרה לפי שסמיכת גאולה לתפלה שחרית גדולה מתפלה עם הצבור (אבל בערבית תפלת הצבור גדולה מסמיכת גאולה לתפלה כמו שיתבאר בסי' רל"ו):
[אך בפשטות אי"ז גדול מתפילה בזמנה, מאחר וזהו סוכ"ס מצוה בפני עצמה וזהו זמנה].
ובסימן קכד סעיף ג: ש"ץ שנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שהתפללו בלחש והוא צריך לעבור להם לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לצבור וא"צ לחזור ולהתפלל בלחש לאחרים מוציא לעצמו לא כ"ש ואין בזה משום המשמיע קולו בתפלתו ה"ז מקטני אמנה כיון שעל ידי הדחק הוא עושה כן.
וכן אם הוא שעת הדחק שאי אפשר להתפלל בלחש תחלה כגון שירא שמא יעבור זמן התפלה ולא יוכל לגמור כל י"ח ברכות של חזרת התפלה תוך זמן התפלה יכול להתפלל מיד בקול רם והצבור מתפללין עמו מלה במלה בלחש עד לאחר האל הקדוש וטוב שיהיה אחד לכל הפחות שיענה אמן אחר ברכת הש"ץ אם יהיה לו שהות להתפלל אח"כ או שהתפלל כבר:
ובסימן קט סעיף ג: וכשהוא מוכרח להתחיל מיד ומתחיל עם הש"ץ כשיגיע עם ש"ץ לנקדישך או לנקדש כפי נוסח מדינות אלו יאמר עמו מלה במלה כל נוסח הקדושה כמו שהוא אומר שאף שאין היחיד אומר קדושה בתפלתו כשהוא אומר עם הש"ץ אינו נקרא יחיד וכן יאמר עמו מלה במלה כל נוסח ברכת האל הקדוש וברכת שומע תפלה כדי שיסיים הברכה עם הש"ץ ביחד ושוב א"צ לענות אמן כמו שהש"ץ א"צ שהצבור עונים אחריו ועניית הצבור היא ג"כ על ברכות של זה וגם יכוין שכשיגיע ש"ץ למודים יגיע גם הוא למודים או להטוב שמך כדי שישחה גם הוא עם הצבור במודים ואם יכול לגמור כל התפלה עד שיגיע ש"ץ לסיום שומע תפלה יכול להתפלל בפני עצמו אחר סיום האל הקדוש.
וכל זה כשמוכרח להתפלל מיד משום סמיכת גאולה לתפלה או מפני שהשעה עוברת אבל אם אינו מוכרח לא יתחיל עם הש"ץ ולומר עמו נוסח הקדושה לפי שלכתחלה צריך לשתוק ולשמוע נוסח הקדושה מפי הש"ץ ולענות אחריו קדוש וברוך וימלוך בלבד כמו שיתבאר בסי' קכ"ה:
[וראה שערי הלכה ומנהג חלק א', עמוד קמז].
אתר האינטרנט “דעת – יהדות באור החסידות והקבלה” מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.