תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש זרם כאשר החשמל כבוי? ב) האם יש איסור לנתק זרם חשמל שאינו במצב פעיל? ג) האם מותר לגרום זאת בגרמא בלבד? ד) האם יש בזה איסור טלטול מוקצה?
ראשית יש לציין מה שנפסק בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רעז סעיף ב, שאסור לפתוח הדלת כנגד המדורה שהיא קרובה קצת אל הדלת, ואפילו אם אין שם אלא רוח מצויה, אבל אם היה פתח פתוח כנגדה, מותר לסגור את הדלת ואין בזה משום מכבה.
והנה יש פסוקים שדנו בזה, האם בזמן שהאור האלקטרי כבוי על ידי שעון הנהוג בהרבה בתים של חרדים, האם באותו הזמן יהיה מותר להזיז את הכפתור בכדי שלא ידלק בעת שיגיע הזמן להדליק מעצמו.
וכתבו על כך שעל כל פנים אסור מטעם טלטול מוקצה, שגם נענוע בדבר המוקצה אסור אף שאינו מטלטל כולו ממקום למקום, כמבואר בפרי מגדים, שאותם כלי זכוכית שנותנים נר בתוכו, אזי אין צריך לומר שאם הוא תלוש, שאסור לטלטל אותו כי זהו כלי שמלאכתו לאיסור, ואפילו אם קבע אותו במסמרים על העמוד, נראה שאסור לסגור את הדלת הקטנה שבו, כי מכל מקום הוא כלי שמלאכתו לאיסור, כמו כן בנידון דידן, להזיז את הכפתור הוא כמו סגירת דלת קטן. ואין עליו תורת כלי, אף שיש לדון בזה שכיון שנעשה לשימוש, יש עליו תורת כלי, מכל מקום כיון שהיה דולק בין השמשות נעשה מוקצה לכל היום, אף לצורך גופו ומקומו (שאלות ותשובות מנחת יצחק).
ויש מי שהקשה על דבריו, שאם נאמר שמותר להזיז הכפתור, יש לומר שאין זה נקרא מלאכתו לאיסור, כיון שעומד להיתר כמו לאיסור, ועוד שאפילו אם נאמר שמלאכתו לאיסור, מכל מקום מותר לצורך גופו ומקומו.
ותירץ על כך, שפשוט שהכפתור עיקר מלאכתו לאיסור להדליק ולכבות, והולכים בזה לאחר רוב תשמישים, וכמו שביאר בפרי מגדים עיין שם. ומה שכתב מטעם שמותר לצורך גופו ומקומו, הנה במקרה זה שאין עליו עליו תורת כלי כלל, אסור גם לצורך גופו ומקומו כמבואר בפרי מגדים שם.
ואף שיש לדון שיש עליו תורת כלי כיון שנעשה לשימוש, מכל מקום אסור גם לצורך גופו ומקומו, מטעם שהוקצה בין השמשות גם לצורך גופו ומקומו, כיון שהיה דולק בבין השמשות כמבואר בשולחן ערוך.
עוד דנו הפוסקים בעניין הארכת שעון השבת ביום טוב, שכיון שנעשה רק לתכלית כיבוי והדלקת האלקטרי בשבת ויום טוב, אז לא רק שאסור להאריכו בכדי לגרום כיבוי והדלקה, כמבואר בפוסקים שאף גרמא כזו אסור בשבת ויום טוב, אלא אף אם יגרום רק שלא יכבה או שלא ידליק, יש בזה משום מוקצה.
וממשיך שם שיש לתת עצה על פי המבואר בספר מאורות נתן מרב גדול ירושלמי, שכתב לצדד לעשות כן כלאחר יד, כגון ללחוץ על הכפתור כלאחר יד או בגופו, ובאחורי ידיו או בין אצילי ידיו וכיוצא בזה, שזהו בכלל טלטול בגופו כמבואר בשולחן ערוך אדה"ז סימן רעו סעיף י, אכן כשהרצה הדברים לפני הגאון החזון איש, אמר שלדעתו יש בלחיצת הכפתור שמחבר החוט ומפסיקו אף כשאין בזה הדלקה וכיבוי משום בונה וסותר, ושכן כתב בחיבורו על הלכות שבת. וכבר כתבתי מזה במקום אחר, אבל יש להתיר לעשות כן ביום טוב על ידי נוכרי.
העולה מן האמור: שבמעשה זה – של ניתוק תקע מהשקע - בעוד שהזרם החשמלי כבוי, בכדי שלא ידלק לאחר מכן על ידי שעון שבת, ישנם כמה חששות, ולכן יש להימנע מלעשות זאת.
אמנם המיקל במקום הצורך יש לו על מי לסמוך. ועל כל פנים ניתן לעשות זאת על ידי נוכרי.