בן שירד מדרך התורה, ואינו שומע כלל לאב בענייני תורה, ואף יותר מכך. אולם כאשר מתארח בבית הוריו הרי הוא מחלל שבת בצינעא (מעשן סיגריה בפינת החצר בלי שישמו לב). באחד הפעמים האב שם לב לכך, מבלי שיבחין בכך הבן. השאלה היא האם צריך לומר לבנו שיודע מכך ולהוכיחו על כך. או שמאחר וממילא לא ישמע לו, עדיף שלא יאמר לו כלום, כי אפשר שאם יאמר לו, אזי הבן יאמר לעצמו בין כה יודע מכך האב… ויתחיל לחלל בפניהם שבת בפרהסיה (שלזה יש גדר חמור הרבה יותר ממחלל בצינעא. וכן ההשפעה על שאר בני המשפחה)?
תפריט
