אכן, מעיקר הדין האשה אמורה לברך 'הגומל' אחרי הלידה בפני עשרה גברים.

וכן כתב אדמו"ר הזקן: "ולכן כל אשה יולדת כשתקום מחליה תברך בבית הכנסת של נשים וישמעו עשרה אנשים מבפנים".

אלא שלמעשה רבו המנהגים בענין זה בקהילות ובעדות השונות, וכלדהלן:

בקהילות ספרד נהגו שהאשה מברכת ברכת 'הגומל' בבית הכנסת בעזרת נשים, באופן כזה שעשרה גברים ישמעו את הברכה ויענו אמן, או שיבואו לביתה והיא תברך אז בפני מנין (עשרה) גברים. 

וכן על דרך זה כתב הגרא"ח נאה ז"ל שעושים מנין מעריב בבית היולדת ותברך אז.

אבל בעל המשנה ברורה סבור שאין לאשה לברך ברכה זו, כיון שאין זו דרך ארץ שאשה תברך לפני עשרה גברים. וכן נוהגים הרבה מקהילות אשכנז.

למעשה, בקהילות חב"ד לא נהגו לברך ברכה זו, וכן הביא בשלחן מנחם במענה לאחד ששאל את כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש איך ינהג בנוגע לאמירת הגומל של אשתו, והרבי ענה לו "מהיכן שמעת שאשה מברכת" ובפועל הפנה אותו לרב שאמר לו שאכן לא נהוג שאשה תברך 'הגומל' אחרי לידה.

ויש שנהגו שאשה אחרי שיוצאת מהבית בפעם הראשונה מהלידה תלך לבית כנסת לשמוע בתפילה את אמירת "ברכו ה' המבורך" ותכוון באמרה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" לשבח ולהודות לבורא עולם על כל הטובה אשר גמל לה.