הברה ספרדית לאשכנזי – לצאת ידי חובה

תשובה לשאלה זו מתחלקת לכמה שאלות העולות בעקבות כך, לדוגמה: האם ניתן לשנות הברה להברה אחרת באופן קבוע? ובאופן זמני? האם נכון שאשכנזי המתפלל בהברה ספרדית יהגה את שם ה' בהברה אשכנזית? ועוד.
ראשית נביא את המבואר בפוסקי זמנינו שכל אדם צריך להתפלל בהברתו כפי מסורת אבותיו, ספרדי – בהברה ספרדית ואשכנזי בהברה אשכנזית (ראה שו"ת אגרות-משה או"ח ח"ג סימן ה', שו"ת מנחת יצחק ח"ג סימן ט', שו"ת ציץ אליעזר ח"ז סכ"ח ועוד). הסיבה לכך היא הפסוק המפורסם במשלי: "ואל תיטוש תורת אימך".
עוד כתבו הפוסקים שאף החפץ לשנות הברת אבותיו שהורגל בה, שלא יעשה זאת אלא יתמיד במנהג אבותיו שבידו.
אף במכתבי הרבי מצאנו התייחסות לכך. מספר פעמים בהם מורה הרבי שלא לשנות מהברה להברה, ואדרבה השינוי מוליד לרוב תערובת הברות שבה ודאי יש בעיה להתפלל (ראה אגרות קודש ח"כ אגרת ז'תסב, וז'תרעז), אלא כל אחד יחזיק במנהג אבותיו. ונביא חלק מהם:
א. ממכתב בשנת תשכ"א: "במענה לשאלתו יכול להתפלל בהברה ספרדית או אשכנזית אבל לא לערב. ז.א. שצ"ל כל התפילה בהברה אחת".
ב. במכתב אחר מאותה שנה כותב הרבי: לכתבו שכל ימיו מתפלל בהברה ספרדית, האם עליו לשנות להברה אשכנזית, ושמע שיש מעלות בתפילה בהברה זו. שמועה זו לא שמעתי. ואיני רואה טעם למה שישנה מהברה שהורגל בה, ככתבו, כל ימיו, ואף שנוסח חב"ד הוא המובחר – אינו שייך לענין ההברה.
המשנה ברורה (או"ח סימן ס"ח סק"ד) כותב: "אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפלה לכו"ע אין לשנות כ"א ממנהג מקומו כגון מנוסח אשכנז לספרד או להיפך וכל כה"ג. כי י"ב שערים בשמים נגד י"ב שבטים וכל שבט יש לו שער ומנהג לבד. ולענין דינא האשכנזים המתפללים עם הספרדים או להיפך יצאו י"ח תפלה".
כלומר, שניתן להתפלל במנין שמתפלל בהברה שונה (ואף נוסח שונה) מהנוסח וההברה שבה רגיל ויוצא בה י"ח.
הרב עובדיה בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ו או"ח סי' יא) מבאר דגם בקריאת התורה ובקריאת מגילה ניתן לצאת י"ח אף שאינן נקראות בהברה שרגיל בה. (ולענין פרשת זכור פסק שיש לשמוע בהברה שרגיל בה, הואיל והיא מדאורייתא עיי"ש).
יותר מכך, פסק בספר ילקוט יוסף (קצושו"ע או"ח סימן ל"ב) ע"פ פסק אביו ז"ל, שמותר לאשכנזי לעלות לתורה בספר ספרדי ולהיפך שספרדי יעלה בספר תורה של אשכנזים היות שכולם יסודותם בהררי קודש ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. ויותר מזה הוסיף: שאף ס"ת שנכתב חציו בכתב ספרדי וחציו בכתב אשכנזי, אף שישנם חילוקים מהותיים בצורת האותיות – יש להכשירם!
ואף שלכאורה יש הבדל בין ספרי התורה האשכנזים לספרדים כיצד לכתוב "פצוע דכה" האם בה"א או באל"ף, פסק שאי"ז מעכב ובודאי שאי"ז פוסל את ס"ת. (במאמר מוסגר: כמובן שמנהגינו לכתוב "פצוע דכא" באל"ף כפי שכתב הרבי במפורש ביום יום לז' אלול וז"ל:
אדמו"ר הזקן הורה לכתוב "פצוע דכא" באל"ף לבסוף ולא בה"א. בפראג יש ספר תורה שקבלה בידם שהגיה עזרא הסופר, אין קורין בו אלא בשמחת תורה וגוללין אותו תמיד בפרשת שמע. כשהייתי בפראג בשנת תרס"ח ראיתיו וכתוב בו "דכא" באל"ף. כן כשהייתי בוארמס בשנת תרס"ז ראיתי שם ספר תורה אשר מקובל בידם שכתבו מהר"ם מרוטנבורג וגם בו כתוב "דכא" באל"ף. ועיין בשארית יהודא (יורה דעה סימן ט"ז) ודברי נחמיה (יורה דעה סימן כ"ב). ובספר משנת אברהם (סימן ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה". ע"כ.)
ובילקוט יוסף שם הוסיף שאף מותר לאשכנזי להניח תפילין הכתובות בכתב ספרדי ולהיפך, רק שיוודא שנכתבו עם פרטים מהותיים המעכבים את כשרות התפילין עיי"ש.
לסיכום: יוצאים י"ח בקריאת התורה ובתפילה אף שנאמרים בנוסח ובהברה שאינה רגילה עבורו, אין לשנות ולעקור הברה אחת לאחרת ואדרבה הדבר מוליד חיסרון וכו', ניתן לעלות לתורה בספר תורה אשכנזי/ספרדי ולהיפך ואין בזה בעיה כלל.